ט – כלים חד פעמיים

כלים חד פעמיים, כמו תבנית אפייה מאלומיניום, אינם נחשבים כלים ואינם חייבים בטבילה. ואף מי שיחליט להשתמש בתבנית האפייה פעמים רבות, לא ישנה את טבעה, שהיא נועדה לשימוש חד פעמי, ולכן היא פטורה מטבילה.

קופסאות מתכת וצנצנות זכוכית שנמכרים עם המאכלים והמשקים שבתוכם, כדוגמת קפה בקופסת מתכת, ריבות בצנצנות זכוכית, ומשקאות בבקבוקי זכוכית – כיוון שרגילים לזורקם לאחר גמר תחולתם, הם נחשבים ככלים חד פעמיים, ואין צריך להטבילם. אמנם התעורר ספק לגבי מי שירצה להמשיך להשתמש בהם. יש אומרים שצריך להטבילם, הואיל ובכך שהחליט להשתמש בהם כדרך קבע, הפך אותם לכלים רגילים, וכיוון שהם יוצרו על ידי גוי, צריך להטבילם. ויש מקילים וסוברים, שהואיל ובעת ייצורם נועדו לשימוש חד פעמי, בעת שקנה אותם הישראל היו פטורים מטבילה, וכיוון שהישראל הוא שהפכם לכלים בהחלטתו להשתמש בהם דרך קבע, הם פטורים מטבילה. למעשה, הרוצה להקל שלא להטבילם – רשאי, והרוצה להחמיר – יטבילם בלא ברכה.[13]


[13]. אין לכלים חד פעמיים דין כלי לעניין טומאה וטהרה, כמבואר במשנה כלים טז, ה, ורמב”ם הל’ כלים ה, ז. ולמדו מכך שגם אין צריך לטבול אותם (חלקת יעקב ג, קטו). ויש אומרים שאינם נחשבים כלים כלל (אג”מ יו”ד ג, כג; מנח”י ה, לב, א; הרב אליהו). ואמנם יש שמחייבים כלים חד פעמיים בטבילה בלא ברכה (חזו”ע שבת ח”ב עמ’ נו; משנה הלכות ז, קיא), אולם העיקר שהם פטורים מטבילה, וכן נוהגים. ולכאורה קשה, שלעניין קידוש ונטילת ידיים, מותר בדיעבד להשתמש בכוס חד פעמית, הרי שהיא נחשבת כלי (עי’ פנה”ל שבת ו, 7; ברכות ב, ח). אלא שהגדרת כלי אינה יוצרת את חיוב הטבילה, עובדה שכלי חרס ועץ פטורים מטבילה. הרי שחיוב הטבילה הוא רק לכלים חשובים ממתכת או מזכוכית, וממילא כלי מתכת חד פעמיים פטורים.

כלים שמשמשים כאריזה למאכל או למשקה ורגילים לזורקם לאחר סיום תכולתם, כל זמן שלא סיימו את תכולתם, לרובם המכריע של הפוסקים פטורים מטבילה, כי הם כלים חד פעמיים, או כי אין זה שימוש כלי שכן רק מוציאים ממנו ולא מכניסים לתוכו, או כי אין מתכוונים לקנותם, כדי שלא להתחייב בהם. ונחלקו הפוסקים במקרה שלאחר סיום תכולתם יחליט להשתמש בהם דרך קבע. יש אומרים שחייב להטבילם בלא ברכה (טבי”כ ד, יב-יג, ושש”כ ט, יב; אז נדברו ז, עא). ויש מקילים בכלי זכוכית שחיובם מדרבנן, ובכלי מתכת סוברים שאין למחות ביד המקילים (אג”מ יו”ד ב, מ). ויש מקילים לגמרי, הואיל ולא נחשבו כלי ורק הישראל בהחלטתו עשאם כלי (ציץ אליעזר ח, כו; אול”צ א, כד; הרב אליהו).

ההלכות בפרק

דילוג לתוכן