ג – התאורה המתאימה לראיית מראות

בעבר כאשר היו החכמים מבחינים בין דם טמא לדם טהור, פעמים רבות נצרכו לתנאים הטובים ביותר, ואזי הקפידו לראות את המראות המסופקים לאור השמש, שמאפשר לראות את כל גווני הצבע באופן מאוזן. אולם את המראה עצמו הניחו בצל, שאם לא כן האור החוזר החזק מקרני השמש יפריע לראות את גווני המראה. אמנם בשעת הצורך, שאלות פשוטות ראו גם לאור נר, אבל לא לאור הלבנה והכוכבים. גם לאחר שהוסכם להחמיר לאסור את כל גווני הדם, לכתחילה ראו את המראות ביום ורק בשעת הצורך הורו לאור נר, וכאשר היה להם ספק, נמנעו מלהורות לאור נר והמתינו לבוקר. כאשר החלו להשתמש באור חשמל, כבר יכלו החכמים להשיב על שאלות נוספות בלילה. ועדיין במצבים גבוליים צריך להמתין ליום, הואיל ואור פלורסנט לבן מדי, ולעיתים מראות טמאים נראים לאורו טהורים. מנגד, אור נורת להט נוטה לצהוב-אדום, ולעיתים מראה טהור נראה לאורו טמא. והחכם צריך להיות מודע לכך, ובמידה ואינו מסוגל לאזן את ההטיה, עליו להמתין לבוקר. עם שכלול תאורת החשמל, ניתן ליצור אור בגוונים ממוצעים, דומים לאור יום, שלאורו ניתן להשיב כמעט על כל השאלות המסופקות.

עוד צריך לשים לב, שבין ביום ובין בלילה, כאשר נמצאים בחדר שיש בו קירות, וילונות, רהיטים וספרים חומים ואדומים, מראות הספק נוטים להיראות אדומים ואסורים. אמנם כאשר הקירות, הווילונות והרהיטים לבנים, צבעם של המראות אינו מושפע מהם כל כך.

חשוב שגם כל אשה תהיה מודעת להשפעת התאורה על המראה, שאם היא בודקת בלילה במקום שבו התאורה צהובה, או אף ביום בסמוך למגבת אדומה או חומה, המראות נראים יותר אדומים. ואם הבדיקה נעשית לאור תאורה לבנה, המראות נראים פחות אדומים מכפי שהם באמת, וכאשר מתעורר ספק קל, צריך להמתין לבוקר או להביט על המראה לאור תאורה מאוזנת.[4]


[4]. למדנו במגילה יד, א, וירושלמי סנהדרין ב, ג, במעשה של אביגיל ודוד, שאין רואים מראות בלילה. והדרך הטובה לראותם באור השמש כשהמראה בצל (נדה כ, ב; רמב”ם איסו”ב ה, יב). בשעת הצורך כאשר היה ברור לחכמים מה הדין, היו מורים גם בלילה לאור הנר, כפי שנהג רבי, כמובא בנדה כ, ב. אבל לא לאור כוכבים (רשב”ץ שם). מאז שהוסכם לאסור את כל גווני הדם, יש אומרים שמותר להורות בלילה (תוה”ש קפח, א; סד”ט א). ויש אומרים שכאשר המראה מסופק יש להמתין לאור היום (ברכ”י, ערוה”ש קפח, יד). כיום לאור תאורה חשמלית גם בשאלות קשות בדרך כלל אפשר להורות בלילה, ובתנאי שהחכם ישים לב להטיה הנובעת מגָוון האור או שיסדר לו תאורה מאוזנת (עי’ דרכי טהרה ג, יא-טו).

תפריט