מצווה לכל אדם לדאוג לבריאותו, ובמיוחד לאשה שעומדת ללדת, שצריכה להשתדל יותר, מפני שגם חיי עוברה תלויים בבריאותה. בעבר, רק במקרים של תלונות קשות של נשים על כאבים או דימום רב, רופאים היו בודקים את האשה בבדיקה פנימית בנרתיק. אולם בדורות האחרונים, עם התפתחות הרפואה וחלוקתה לתחומים רבים, נקבע תחום התמחות מיוחד ל'רפואת נשים' (גינקולוגיה), ונקבעו סדרי בדיקות פנימיות וחיצוניות למניעת מחלות לפני היריון, במשך ההיריון ולאחר הלידה, ואף לאחר גיל המעבר למניעת מחלות כסרטן. במקרה של אשה שמתקשה להרות, ישנם בדיקות וטיפולים נוספים. בכלל המצווה לשמור על הבריאות, מצווה לקיים את הבדיקות המומלצות, בלא להפריז בחששות ובבדיקות שאינן נצרכות לפי רוב הרופאים. במדינת ישראל שבה יש כיום רפואה ציבורית טובה, ניתן לומר, שמצווה לקיים את הבדיקות שממומנות בעיקרן על ידי קופות החולים, אולם בדיקות נוספות אין צורך לקיים. שכן אם קופות החולים אינן מממנות אותן, ניתן להניח שבדרך כלל אין בהן הכרח, והן נועדו למקרים של בעיות מיוחדות, או לאנשים שחוששים יותר מהמקובל. למי שיש תוספת ביטוח, יש מקום שיקיים גם את כל הבדיקות שממומנות בעיקרן על ידי הביטוח, שהואיל והחליט ללכת על קו מחמיר יותר, הרי שעבורו גם בדיקות אלו נחשבות כבדיקות רגילות.
מותר לאשה להיבדק אצל רופא גבר, מפני שהרופא עוסק במלאכתו, ומגעו במטופלת מקצועי לצורך רפואה. בנוסף, אם ייתפש כנוהג בחוסר צניעות, פרנסתו תיפגע. על הרופא והמטופלת להקפיד שלא יהיו לבדם בחדר נעול. או שיהיה ידוע שאולי אחד מאנשי הצוות ידפוק בדלת כדי לדבר עם הרופא, ואם לא יפתח יתעורר חשד. כאשר הרופא מטפל במקום שבו אין אנשים נוספים, וגם לא אשתו של הרופא, האשה צריכה לבוא לבדיקה עם בעלה או אחותה או אימה.
יש להעדיף רופא ירא שמיים, משום שתחום רפואת הנשים מצריך רגישות מיוחדת להלכה. לדוגמא, כאשר אשה נצרכת למניעת היריון בעת הנקה או לאחריה, הכדורים שנועדו לכך עלולים לגרום לדימומים מטמאים, ועל הרופא להיות מודע לכך ולעשות ככל יכולתו למניעת דימומים אלו. כמו כן, כאשר נדרשים טיפולי פוריות או הפסקת היריון, יש לדעת את ההלכה כדי להציע את הטיפול הנכון. אמנם בשעת הצורך אפשר ללכת לכל רופא, ובמקרה שמתעוררת שאלה להתייעץ עם רב.
במדינת ישראל בה הרפואה הציבורית מהטובות בעולם, בטיפולים שגרתיים עדיף ללכת לרופא שעובד במסגרת קופת החולים, הן מפני שאין צורך להוציא כסף על טיפולים שאדם זכאי להם, והן מפני שכאשר אדם שאינו עשיר במיוחד הולך לטיפול פרטי, יש חשש שכדי לחסוך תשלומים נוספים, יימנע מבדיקות וטיפולים נצרכים.
עדיף ללכת לרופא או לרופאה קבועים, מפני שבעיות שונות נפתרות בדרך של ניסוי וטעייה, וככל שהרופא יכיר יותר את המטופלת, כך יידע יותר להתאים לה את הטיפול הנכון. אבל אם בכל פעם שתתעורר בעיה המטופלת תחליף רופא, מסתבר שפתרון הבעיה יארך זמן רב. אמנם במקרים מיוחדים, יש צורך לפנות לרופא מומחה נוסף, ועדיף לעשות זאת בתיאום עם הרופא הקבוע.
