א – דין הטעם הבלוע בכלים, מתי אוסר?

פורסם בקטגוריה י - כללי הגעלת כלים. אפשר להגיע לכאן עם קישור ישיר.
http://ph.yhb.org.il/04-10-01/

כאשר מבשלים בכלי מאכל, טעמו נבלע ונדבק בדפנות,  ולכן אם בישלו בסיר בשר טרף, טעם הבשר הטרף נבלע ונדבק בדפנות, ואם אח"כ בישלו באותו סיר בשר כשר, הבשר הכשר נאסר באכילה, מפני שטעם הטרף יצא מדופן הכלי ונבלע בו.[1]

אמנם ישנו כלל, שנותן טעם לפגם אינו אוסר. למשל, אם נפל מעט בשר טרף פגום לתוך בשר כשר, כיוון שטעם הטרף פגום, הבשר כשר לאכילה. וכן הדין לגבי הטעם שנבלע ונדבק בכלים, שכלל נקוט בידינו שאחר עשרים וארבע שעות טעמו נפגם. ולכן אם בישלו בסיר בשר טרף, ואחר שעברו עליו יותר מעשרים וארבע שעות בישלו בו תבשיל אחר, התבשיל כשר, מפני שטעם האיסור הבלוע בסיר פגום ואינו אוסר את התבשיל (שו"ע יו"ד קג, ה).

אבל לכתחילה אסור להשתמש בסיר שבלע טעם איסור גם אחר שעברו עליו עשרים וארבע שעות, משום שחששו חכמים שמא ישכחו ויטעו ויבשלו בו לפני שיעברו עליו עשרים וארבע שעות. לפיכך קבעו חכמים, שהואיל ומתחילה הסיר נאסר, אין להשתמש בו יותר בלא הכשרה (שו"ע יו"ד קכב, ב). ורק בדיעבד, אם שכחו שהסיר בלע טעם איסור ובישלו בו מאכל אחר, כיוון שעברו עשרים וארבע שעות מאז בישול האיסור, המאכל כשר. אבל מי שידע שהסיר בלע טעם איסור, ובכל זאת בישל בו מאכל כשר, קנסו אותו חכמים, ואסרו עליו ועל בני ביתו את התבשיל שבישל, למרות שטעם האיסור שבו כבר נפגם.[2]


[1]. לא ניתן לחשב בדייקנות כמה טעם נבלע בדפנות, וכמה טעם הדפנות פולטות, שיש כלים ככלי חרס שבולעים יותר, ויש כלים ככלי מתכת שבולעים פחות ולעיתים הטעם רק נדבק בדפנותיהם. יש טעמים שנבלעים יותר ויש פחות, ויש מאכלים שגם כאשר רק מעט מהם נדבק בדופן טעמם חזק מאוד. וכיוון שמדובר בספק תמידי שאין לנו דרך לפותרו, קבעו חכמים שכדי לצאת מהספק יש להחשיב את כל דופן הכלי כאילו היא מלאה בטעם התבשיל. ולכן אם בישלו בסיר בשר טרף, ואח"כ בישלו בסיר בשר כשר, אנו מתייחסים לדופן הסיר כבלועה כולה בטעם בשר טרף, ואח"כ כשיבשלו בו בשר כשר, כל טעם הטרף יכנס לתוך הבשר הכשר. וכיוון שבכל הסירים והכלים שלנו, אין בתכולת הסיר פי שישים מעובי הדפנות, יוצא שבכל עת שיבשלו מאכל בתוך סיר שבלע דבר איסור, כל מה שיתבשל בסיר יאסר, מפני שאין בתכולת הסיר פי שישים יותר מעובי דפנות הסיר. ואף אם יבשלו בו עוד פעם דבר כשר, גם הוא יאסר, כי אולי בבישול הראשון לא נפלט טעם איסור, וכל הטעם נפלט בבישול השני. זה הכלל, בכל ספק תמידי, שלעולם לא נוכל לשער באופן מוחלט כמה טעם נבלע וכמה טעם נפלט, יש לילך לחומרא.

[2]. כך דעת רוב הפוסקים שהמבשל במזיד בסיר שצריך הגעלה, קנסו אותו חכמים ואסרו את המאכל על המבשל ועל אלו שבישל עבורם, כמבואר בכנה"ג יו"ד קכב, בהגה"ט כו. ועי' דרכ"ת יו"ד קכב, ה, ויבי"א ח, יו"ד יד, וס' הגעלת כלים לפסח, מבוא ב' (עמ' יז).

פורסם בקטגוריה י - כללי הגעלת כלים. אפשר להגיע לכאן עם קישור ישיר.

סגור לתגובות.

לרכישת הסדרה - לחצו כאן