חיפוש
סגור את תיבת החיפוש

פניני הלכה

י"ז – מגיד – פתיחת ההגדה

אחר חציית המצה האמצעית, עורך הסדר מסיר את המפית שעל המצה העליונה, ומגביה את המצות, ואם אפשר את הקערה עם המצות, ותוך שהוא מראה את המצות למסובים, אומר: "הא לחמא עניא", ומבאר את משמעות המילים. בסיום "הא לחמא" עורך הסדר מניח את הקערה או המצות על השולחן (שו"ע תעג, ו).

אז מסירים את הקערה ממקומה כאילו סיימנו את הסדר, כדי שהילדים יתמהו וישאלו: למה מסירים, הרי עדיין לא אכלנו? ומתוך כך ישאלו 'מה נשתנה' (שו"ע תעג, ו). יש נוהגים שאם הילדים לא שאלו דבר אחר הסרת הקערה, ממשיכים להסיר עוד כלים עד שישאלו.

אחר הסרת הקערה ועוד לפני אמירת 'מה נשתנה' – מוזגים כוס שנייה, כדי שכל ההגדה, כולל השאלות שלפניה, יאמרו על כוס יין. בנוסף, גם מזיגה זו מעוררת תמיהה אצל הילדים, שאין רגילים בכל יום למזוג שתי כוסות לפני הסעודה.

עדיף לדחות את מזיגת היין לכוסותיהם של הילדים הקטנים עד סמוך לזמן שתייתו. מפני שקשה להם לשמור על היין שלא ישפך במשך הזמן הארוך של אמירת ההגדה, ואם ישפך יין על השולחן, יגרם צער למסובים וכבודו של החג ייפגם, שצריך לכבדו במפה נקייה ושולחן ערוך.

לאחר מזיגת הכוס השנייה שואלים הילדים 'מה נשתנה'. אחר כך מחזירים את הקערה, כדי שנאמר את ההגדה כשהמצות והמרור לפנינו, ומתחילים לענות להם בסיפור יציאת מצרים. וכבר למדנו (בפרק טו) שמצוות הסיפור ביציאת מצרים היא מגמת ליל הסדר, ועיקר המצווה לספר לילדים, וגם כשאין ילדים מצווה מן התורה לספר ביציאת מצרים (טו, א). ומצווה לפתוח את הסיפור בשאלה (טו, ג-ד). וצריך לבאר לכל בן לפי יכולת הבנתו (טו, ה), ודרך הסיפור, שפותחים בגנות ומסיימים בשבח (טו, ז). והכוונה הכללית של ליל הסדר, שמתוך הסיפור ביציאת מצרים ילמדו הילדים על תפקידו של עם ישראל בעולם, לדבוק בה', לקיים את מצוותיו, לחיות בארץ אשר נשבע ה' לאבותינו ולנו, להודיע בעמים את תהילתו, ולזכות בברכה ובטובה האלוקית (טו, ו).

כדי שנדייק בסיפור יציאת מצרים ולא נשמיט שום יסוד, תיקנו חכמים נוסח מושלם והוא נוסח ההגדה. וכל המוסיף לספר ביציאת מצרים לאחר סיום הסדר הרי זה משובח. אבל בעת אמירת ההגדה צריך להיזהר שלא להאריך ולייגע את המסובים והילדים, כי די באמירת הנוסח כדי לקיים את המצווה למהדרין.

ט"ז - ליל הסדר

תפריט

פניני הלכה סט 19 ספרים
לרכישת הספרים לחצו כאן
דילוג לתוכן