י"א – לצורך מצווה עוברת הותרה מלאכת אומן

פורסם בקטגוריה יב - היתרי עבודה במועד. אפשר להגיע לכאן עם קישור ישיר.
http://ph.yhb.org.il/12-12-11/

מה שלמדנו שרק מלאכת הדיוט הותרה בחול המועד לצורכי מצווה, הוא דווקא במצווה רגילה. אבל אם זו 'מצווה עוברת', היינו מצווה שאם לא יקיים אותה עכשיו, יפסיד אותה, מותר לעשות למענה בחול המועד אף מלאכת אומן. היתר זה שייך לכלל של 'מלאכת דבר האבד' (לעיל ב), שכשם שהפסד ממון הוא 'דבר האבד', כך הפסד מצווה הוא 'דבר האבד'. אמנם בדבר אחד ישנו יתרון לצורכי מצווה, שהתירו חכמים מלאכת 'דבר האבד' רק כאשר לא כיוון את מלאכתו למועד, אבל אם היה יכול לעשות את המלאכה לפני החג ודחה אותה למועד, קנסו אותו חכמים ואסרו עליו לעשותה (לעיל ג). אבל כאשר מדובר בצורך מצווה, לא קנסו אותו חכמים (באו"ה תקמה, ג, 'לעצמו').

לפיכך, במקום שיש ספר תורה אחד בלבד, ונמצא שחסרות בו אותיות, למרות שהתרשלו ולא כתבו אותן לפני המועד, מותר לכותבן בחול המועד כדי לקרוא בו בציבור. ואף מותר להכין קולמוס כדי לכתוב את האותיות הנדרשות. ואף שכתיבת האותיות והכנת הקולמוס הן מלאכת אומן, כיוון שאם לא יכתבו את האותיות יפסידו את מצוות קריאת התורה, הרי שזו מלאכה לצורך 'דבר האבד' שהותרה במועד (שו"ע תקמה, ב; מ"ב ז; מח). ואף שבבית כנסת סמוך ישנו ספר תורה כשר, מותר לתקן את הפסול, כדי שלא להטריח את הציבור להביא ספר תורה מבית כנסת אחר (באו"ה תקמה, ב, 'שאם').

וכן מי שלא הקים סוכה לפני החג, רשאי לבנותה בחול המועד. ואם יש צורך, מותר להקימה במלאכת אומן, הואיל וזו 'מצווה עוברת', שאם לא יעשה את הסוכה בחול המועד, יפסיד את המצווה (שו"ע תרלז, א, באו"ה 'עושה'). וגם מי שיש לו סוכה קטנה והוא רוצה להרחיבה לצורך אורחים שאין להם סוכה, או לצורך קיום סעודת ברית מילה, רשאי להרחיבה במלאכת אומן הואיל וזו 'מצווה עוברת' (באו"ה תרמ, ו, 'וסעודת').[8]

וכן מותר לקטוף כמות גדולה של ערבות בסוכות ולמוכרה בפומבי לצורך המצווה (שש"כ סז, מא).

עושים כל צורכי המת בחול המועד, מפני שכבוד המת הוא מצווה עוברת. לפיכך, תופרים לו תכריכים במעשה אומן, וחוצבים לו קבר, ומדפיסים מודעות כדי להודיע לרבים על מועד ההלוויה. אבל אסור לעשות עבורו בפרהסיא מלאכות שהרואים לא ידעו שהם נעשות עבור המת, כגון חציבת אבנים לקבר וכריתת עצים לעשות מהם ארון (שו"ע תקמז, י; מ"ב יט; שש"כ סז, הערה קפד. ועיין לעיל י, ה, בסדרי ההלוויה במועד).


[8]. מותר למי שאין דרך להשיג תפילין לכתוב לעצמו את פרשיות התפילין בחול המועד, כדי שיוכל לקיים את המצווה מיד לאחר החג, שהואיל וזו מצווה עוברת מותר לעשות עבורה מלאכת אומן. אבל אסור לכתוב תפילין לצורך חבירו, שאין לאדם לבטל את מצוות שביתתו בחול המועד בשביל מצווה שיש לחבירו לאחר החג. אמנם אם אין לו מה לאכול, רשאי לעשות כל מלאכה כדי להשׂתכר (שו"ע תקמה, ג. ועיין בדברי רשז"א שש"כ סז, הערה קסד). וכן מותר למי שאין לו דרך להשיג ציצית, לטוות לעצמו חוטי צמר, למרות שזו מלאכת אומן, כיוון שזו 'מצווה עוברת', שבכל יום שאינו מתעטף בטלית הוא מפסיד מצווה. וגם כדי שחבירו שאין לו ציצית יוכל לקיים את המצווה בחג, מותר לטוות חוטים במועד, וכן מותר לבנות עבורו סוכה כדי שיוכל לקיים את המצווה, ומותר לקבל על כך שכר, אם על ידו יוכל להוציא יותר ברווח לסעודות החג, אבל לעשיר אסור לטוות ציצית או לבנות סוכה עבור חבירו בשכר (שו"ע תקמה, ג; מ"ב יד; שעה"צ כא). קשירת ציציות בבגד היא מלאכת הדיוט, ומ"מ גם היא מותרת רק כאשר אין טלית אחרת לקיים בה מצווה, שאז זה נחשב צורך מצווה ששקול כצורך המועד.

מזוזה שנפלה והתברר שנפסלה בגלל דיבוק אותיות, מותר להפריד אותיותיה ולקובעה מחדש, שזוהי מלאכת הדיוט. ואם אין דרך לתקנה ואין דרך להשיג מזוזה אחרת, אם זה חדר שצריך להשתמש בו, מותר לכתוב עבורו מזוזה, כי זוהי מצווה עוברת, שמלאכת אומן הותרה למענה.

פורסם בקטגוריה יב - היתרי עבודה במועד. אפשר להגיע לכאן עם קישור ישיר.

סגור לתגובות.

לרכישת הסדרה - לחצו כאן