ז – בגדי צמר ופשתן בעבר ובהווה

בעבר רוב הבגדים יוצרו מצמר או מפשתן. המיוחד בבגדי צמר שהם מבודדים ושומרים בחורף על חום הגוף. בנוסף, הם נוטים לספוג פחות לכלוך והגשם נוטה להחליק עליהם, וכיוון שהם גם שומרים על החום, רגילים לעשות מהם מעילים. הצמר גם נצבע בקלות ושומר על הצבע כחלק מהחוט. הצמר נוטה לחזור לצורתו הבסיסית, ולכן אם קמטו אותו הוא נוטה להתיישר. מסיבות אלה בגדי צמר נשמרים כחדשים זמן רב יחסית.

בדי הפשתן נחשבו לבדים נעימים ואיכותיים, מפני שחוטי הפשתן חזקים, וכאשר טווים מהם חוטים עדינים, ניתן לארוג מהם בגדים לבנים ונאים במיוחד, כאשר חוסר האחידות בעוביו של חוט הפשתן, שנובע מצמיחתו הטבעית, משווה לבגדי הפשתן מראה יפה ומעניין. עד שאמרו חכמים שמצווה על הגברים שבארץ ישראל לשמח את נשותיהם בחג במתנת בגדי פשתן מגוהצים, שהיו אהובים עליהן במיוחד (פסחים קט, א). המאפיין את בד הפשתן שהוא קל ואינו מבודד, ולכן מתאים לייצור בגדי קיץ קלים שהרוח מנשבת בהם ומקררת את לובשיהם. חסרונם, שהם מתקמטים מאוד וסופגים לכלוך וקשה יחסית לנקותם. לכן כאשר נמצא לפשתן תחליף מעמדו ירד מאוד.

בגדי כותנה, שייצורם החל להיות נפוץ לפני כמה מאות שנים, הם התחליף הטבעי לבגדי פשתן. בגדי הכותנה אמנם חמים מעט מבגדי פשתן, אולם עדיפים עליהם, מפני שקל יותר לגדל כותנה ולהפיק ממנה חוטים, ובגדי הכותנה פחות מתקמטים וקל יותר לכבסם. כך הגענו למצב שכיום מייצרים בעולם פי שמונים כותנה מאשר פשתן, כאשר רוב הפשתן מיועד לייצור חוטים חזקים ועוד מטרות שאינן ביגוד. כיוון שניתן לייצר בגדי כותנה עבים לחורף, הכותנה החליפה במידה רבה גם את הצמר. כמות הכותנה המיוצרת כיום בעולם היא פי עשרים וחמישה מהצמר. ישנם חוטים נוספים ממיני צומח וחי שתורמים אף הם להפחתה מסוימת של אחוז הצמר והפשתן בתעשיית הבגדים.

לפני כשלושה דורות נמצאה הדרך להפיק ממוצרי הלוואי של הנפט מוצרים סינטטיים כפלסטיק, ניילון, וחוטים מלאכותיים כפוליאסטר ואקרילן שניתן להכין מהם בדים. בתחילה, הבגדים הסינטטיים היו אטומים ולא מבודדים, ולובשיהם סבלו מזיעה וקור, ורק מחירם הזול עמד להם בתחרות מול הבגדים הטבעיים. אולם תהליך שכלולם נמשך והם נעשו יותר נושמים ומבודדים, וכיוון שהם גם יותר זולים וקלים לניקוי ולגיהוץ, הם נעשו נפוצים ביותר. בשנים האחרונות הוסיפו לשכללם עד שהגענו למצב שכיום (תשע”ח) למעלה מ-70% מכלל החוטים המיוצרים בעולם הם סינטטיים (לפני עשר שנים הם היו 60%). בפועל, שיעור הצמר והפשתן מכלל תעשיית הבגדים ירד לאחוז אחד בלבד, וכפי הנראה שיעורם ימשיך לרדת.[7]

כך יוצא שבפועל רק לעיתים רחוקות ניתן למצוא חולצות וחליפות יוקרתיות מפשתן. יותר שכיח השימוש בחוטים ובבדים מפשתן, שבזכות חוזקם הם טובים לקשירת חפצים ואריגת בדים עבים, ולעיתים משתמשים בבדי פשתן לחיזוק חלקים שונים במעילים ובחליפות, כמו למשל חיזוק צווארון החליפה, וחיזוק המקומות שאליהם תופרים כפתורים ולולאות.

מהסיבות שהוזכרו גם בגדי הצמר התמעטו, אולם בזכות תכונתם המחממת ונטייתם שלא לספוג גשם ולכלוך, אנשים שמעדיפים חומר טבעי נושם מעדיפים סוודרים מצמר, ובזכות מראם היוקרתי, רבים מעדיפים חליפות ומעילים מצמר.


[7]. על פי נתונים של הארגון DNPI: בשנת 2018, ייצור הסיבים העולמי הכולל עמד על כ-111 מיליון טון, כאשר מתוכם, רק 29% (כ-32 מיליון טון) היו סיבים טבעיים (מהחי או מהצומח, כדוגמת כותנה, יוטה, צמר, פשתן, רמי ומשי), ואילו השאר (71%) היו מלאכותיים. 23.5% מהסיבים הופקו מכותנה (26.1 מיליון טון), 1% מצמר (1.08 מיליון טון), וכ-0.3% מפשתן (כ-0.31 מיליון טון). יוצא שבסך הכל, הפשתן והצמר יחד, מהווים מעט יותר מאחוז אחד מכלל הסיבים (1.3%). והמגמה הכללית, היא ירידה באחוז הסיבים הטבעיים לעומת המלאכותיים.

ההלכות בפרק

דילוג לתוכן