חיפוש
סגור את תיבת החיפוש

פניני הלכה

ה – מצוות בפירות שביעית וערלה ונטע רבעי

מותר להשתמש ביין של שביעית לכל המצוות הטעונות כוס של ברכה כקידוש, ברית מילה, פדיון הבן ונישואין. אבל בהבדלה נכון שלא למלא את הכוס יותר מכפי מידתו לסימן ברכה, מפני שיש בזה איבוד של יין שביעית. וכן בליל הסדר, בכוס השנייה מארבע כוסות, נכון שלא להטיף יין מהכוס בעת אמירת עשר המכות ודצ"ך עד"ש באח"ב, מפני איבוד יין של שמיטה (מרן הרב קוק שבה"א קונ"א כב). ואין להימנע מחמת זאת מלהשתמש ביין של שביעית, מפני שיותר מעלה יש בשתיית יין של שביעית מאשר בקיום מנהגים אלו שאין להם מקור חזק.[5]

מותר ליטול אתרוג של שביעית למצוות נטילת לולב בסוכות, ואף שהנטילה עלולה לגרום נזק מועט לקליפתו, אין זה הפסד משמעותי שצריך לחוש לו. ומניעת המצווה היא הפסד גדול יותר (אדר"ת, קטיף שביעית סג, כא).

יש אומרים שאין להשתמש בשמן של שביעית לנרות חנוכה, הואיל ואסור ליהנות מנרות חנוכה. והעיקר שמותר, הואיל ואף הדלקת נרות חנוכה היא שימוש מקובל.[6]

אסור להסיר מהעץ פירות ערלה, מפני שבכך מעצימים את צמיחתו של העץ. וכדי שלא יכשלו אנשים באכילת פירות ערלה, צריך לתלות שם שלט שיזהיר על כך. כאשר יש חשש שהשלט לא יועיל, מותר להסיר את הפרחים או הפירות הקטנים כדי שלא ייכשלו בהם (מאמ"ר ו, ט-י).

כאשר העץ מגיע בשמיטה לשנתו הרביעית, דיני נטע רבעי חלים על פירותיו אלא שהם הפקר לכל. כלומר, בזמן שבית המקדש היה קיים, היה צריך לאכול את הפירות בטהרה בירושלים, או לפדותם בכסף ולקנות בו מאכלים בירושלים ולאוכלם בטהרה. ועתה פודים את פירות נטע רבעי על פרוטה. וכדי שידעו הקוטפים שעליהם לפדות את הפירות, בעל העץ צריך לתלות שם שלט שיזהיר על כך (משנה מעשר שני ה, א; רמב"ם מעשר שני ונטע רבעי ט, ו-ז; מאמ"ר י, יד).


[5]. ויש שהקילו למלא את כוס ההבדלה מעל גדותיה ולכבות במה שנשפך את הנר ולהניח מהיין על העיניים, כי כך רגילים בכל השנים, והרוצה לסמוך עליהם רשאי. אבל לא יטיף יין בעשר המכות, כי שם ההטפה מכוונת לאיבוד, כנגד המכות (מאמ"ר יג, מד-מה).

[6]. עיין בהרחבות לשבת הארץ ה, ח, ב, וקטיף שביעית סד, ג. והעיקר כרשז"א במנחת שלמה א, מב, שהיקל. וכן שמעתי ממו"ר הרב אליהו זצ"ל, ולא כפי שכתבו בשמו בקטיף שביעית.

כתב מרן הרב קוק (שבה"א קונ"א כה), שאמנם אמרו חכמים שהנוטל ידיים לפני אכילת פירות יבשים נחשב מגסי הרוח, הואיל ולא תקנו חכמים על כך נטילה (חולין קו, א), אולם לקראת אכילת פירות שביעית מותר ליטול ידיים, מפני שם הקדושה שנקרא עליהם (וכ"כ ח"א בשערי צדק יז, יז). ויש מן המהדרים שנוהגים כן. אבל רוב הפוסקים לא הזכירו הידור זה.

תפריט

פניני הלכה סט 19 ספרים
לרכישת הספרים לחצו כאן
דילוג לתוכן