י – בצק של מאפה – לחם

כפי שלמדנו המצווה היא להפריש חלה מהבצק שנועד לאפיית לחם, שנאמר (במדבר טו, יט-כא): “וְהָיָה בַּאֲכָלְכֶם מִלֶּחֶם הָאָרֶץ… מֵרֵאשִׁית עֲרִסֹתֵיכֶם (הבצק שלכם) תִּתְּנוּ לַה’ תְּרוּמָה לְדֹרֹתֵיכֶם”. בכלל ‘לחם’ כל מאפי הדגן כעוגות, קרקרים, ביסקוויטים, מאפים ממולאים בבשר, גבינה או ירקות, בייגלך, מקלות מלוחים ובקלאווה. אלא שעל הלחם רגילים לקבוע סעודה ולכן תמיד מברכים עליו ‘המוציא’ וברכת המזון, ואילו שאר המאפים נועדו לאכילת ארעי, ולכן רק כאשר קובעים עליהם סעודה מברכים ‘המוציא’ וברכת המזון, וכאשר אוכלים אותם כדרכם, דרך ארעי, מברכים עליהם ‘מזונות’ ו’על המחיה’. לעומת זאת, על תבשילי דגן, כפתיתים ואיטריות, גם אם יקבעו סעודה, יברכו תמיד ‘מזונות’ ו’על המחיה’, שהואיל והם תבשיל ולא מאפה, הם אינם לחם. זה הכלל, מאפה דגן נקרא לחם ומצווה להפריש ממנו חלה, ותבשיל דגן אינו לחם ואין מצווה להפריש ממנו חלה (כך דעת רוב הפוסקים, כמבואר בהלכה הבאה).

הבישול והאפייה נעשים בחום אלא שהבישול נעשה בתוך נוזלים רותחים, ואילו במאפה אמנם יש נוזלים, ובזכותם הוא נאפה ולא נשרף, אולם בעת אפייתו הוא אינו מונח בתוך נוזלים. בדרך כלל האפייה מתבצעת בתנור, אבל ניתן להכין מאפים גם במחבת או סיר שמונחים על אש. ואף שרגילים להניח בתחתיתם מעט שמן כדי שהבצק לא יידבק או כדי להוסיף בו טעם, כיוון שהנוזלים שמסביב לבצק מועטים, הם נחשבים מאפים. לפיכך יש להפריש חלה בברכה ממאפים כדוגמת מלוואח ומופלטה שנאפים על מחבת, וכובאנה וג’חנון שנאפים בסיר, ואם קובעים עליהם סעודה, מברכים ‘המוציא’ וברכת המזון.[11]


[11]. מבואר בבבלי פסחים לז, א, וירושלמי חלה א, ג, שלריש לקיש מאפה הוא רק הנעשה בתנור או במחבת שחוממה לפני שהניחו בה את הבצק. ולר’ יוחנן כל בצק שנאפה במחבת או סיר בלא נוזלים רבים, הוא מאפה. לר”ח הלכה כריש לקיש, ולרובם המכריע של הראשונים הלכה כר’ יוחנן, וכך דעת: שאילתות, בה”ג, רמב”ם, ר”י, רא”ש, רשב”א, שו”ע שכט, ב.

יש שהסתפקו לגבי כובאנה וג’חנון כאשר אופים אותם בסיר סגור בלחות רבה (שו”ע המקוצר יו”ד קע, יח). ויש שהסתפקו גם לגבי מלוואח ומופלטה, ולכן הורו להפריש מהם בלא ברכה (הלכות הארץ יב, 3). אולם אין להרבות ספקות בחינם, וכיוון שהבצק של כל המאפים הללו עבה, למרות שעירבו בו נוזלים רבים, כל עוד הוא אינו נשפך כנוזלים, ואין מניחים אותו בתוך נוזלים רבים, דינו כמאפה. ולכן כל המאפים הללו חייבים בחלה והקובע עליהם סעודה מברך ‘המוציא’ וברכת המזון.

כתבתי שגם אם הניח מעט שמן בסיר או במחבת להטעמה, עדיין נחשב מאפה, ובזה נדחים ספקות רבים. ואמנם יש שהבינו שרק כאשר מטרת הנוזלים למנוע הידבקות הוא מאפה (עי’ רמ”א או”ח קסח, יד), אולם מסתבר שרק כאשר חלק ניכר מהבצק שקוע בנוזלים, הוא נחשב כמבושל, וכך משמע ממאירי פסחים לז, א, ור”ש חלה א, ד. וכ”כ במקדש מעט שכט, ב.

ההלכות בפרק

דילוג לתוכן