חיפוש
סגור את תיבת החיפוש

פניני הלכה

ג – ג'לטין

ג'לטין (E441) מופק מחלבון 'קולגן' שמצוי בעצמות ובעורות. תפקידו לייצב ולהקריש ממתקים, גלידות, מעדני חלב וכדומה. המפעלים הגדולים מפיקים אותו מבעלי חיים טמאים, או מבעלי חיים טהורים שלא נשחטו כהלכה. בתהליך הייצור משרים את העצמות והעורות בסיד כדי לשאוב מהם את הנוזלים והחומרים המיותרים, את הנותר טוחנים לאבקה, מערבים עם מים ומחממים, עד שמולקולות הקולגן משנות את הרכבן ונעשות ג'לטין.

יש מתירים, הואיל ובדרך עשיית הג'לטין העצמות והעורות משנים את טבעם ומאבדים את כל טעמם עד שאינם ראויים עוד אפילו למאכל כלב, ו'פנים חדשות באו לכאן' שאין בהן איסור. ואם הוא מופק מהחלק הקשה שבעצמות, יש סברה נוספת להיתר, שיש אומרים שחלק זה מעולם לא נחשב מאכל ומתחילה לא חל עליו האיסור (אחיעזר ג, לג; הר צבי יו"ד פג; יביע אומר ח"ח יו"ד יא). ויש אוסרים, מפני שיצירת הג'לטין אינה נחשבת יצירת דבר חדש, אלא רק הפרדת הקולגן משאר החומרים, וממילא איסור התורה שחל על העצמות והעורות של הבהמות הטמאות והנבלות נשאר על הג'לטין שהופרד מהם. והוא אינו בטל בשישים, הואיל ויש לו דין 'מעמיד' שאינו בטל בשישים (אג"מ יו"ד ב, כג, כז; מנח"י ה, ה).

למעשה, הרוצים להקל רשאים, הואיל והמחלוקת בדברי חכמים, שכן בפועל אין לג'לטין טעם, אלא שהוא מעמיד ומייצב, וזה שמעמיד אינו מתבטל אפילו באלף הוא מדברי חכמים (לעיל לד ו). בנוסף לכך, יתכן שגם חלק מהמחמירים בעבר יודו שכיום הקולגן עובר תהליך כימי המחשיב את הג'לטין ל'פנים חדשות'. אולם מנגד, כיוון שניתן כיום להשיג בקלות ג'לטין שהופק מבעלי חיים טהורים שנשחטו כדין או מעורות דגים טהורים, לכתחילה ראוי שלא להשתמש בג'לטין שהופק מאיסור.

תפריט

פניני הלכה סט 19 ספרים
לרכישת הספרים לחצו כאן
דילוג לתוכן