ד – גליצרין

הגליצרין (גליצרול – E422) הוא אחד ממרכיבי השומן שבגוף החי, וייעודו לשמור אנרגיה לשעת רעב וליצור שכבת בידוד לגוף. בתעשיית המזון משתמשים בו לצורך הלחה, הסמכה, המתקה, שימור ועוד, כאשר לפעמים די להשתמש בכמות מזערית ממנו. במפעלים הגדולים ברחבי העולם מפיקים אותו מבעלי חיים טמאים כחזירים או מבעלי חיים טהורים שלא נשחטו כהלכה. כיום ישנם תחליפים צמחיים וסינטטיים לגליצרין המופק מן החי.

יש אומרים שהואיל ובמהלך הפקתו של הגליצרין מן החי היה שלב שבו הוא נפסל מאכילת כלב ונעשה סרוח, פקע ממנו האיסור, ואף שחזר להיות ראוי לאכילה, ‘פנים חדשות’ באו לכאן ואין בו איסור. בנוסף לכך, פעמים רבות אין ממנו שיעור של אחד חלקי שישים, וממילא הוא בטל. ואין לטעון שהוא מעמיד, מפני שבדרך כלל השפעתו על מוצר המזון אינה ניכרת כמו מעמיד רגיל, ופעמים רבות הוא פועל את פעולתו יחד עם מוצרים שהם כשרים, ואזי מדובר ב’זה וזה גורם’ (לעיל לד, ו), שכבר אין בו איסור.

מנגד, יש אומרים שהגליצרין אינו נחשב ‘פנים חדשות’, כיוון שהוא רק הופרד מחומצות השומן שהיה מחובר אליהן. וזה שהוא נעשה סרוח, אינו נחשב שהוא נפסל מאכילה, מפני שהוא נעשה כך בתוך תהליך מכוון שמגמתו להכינו לאכילה. ולכן כאשר הוא המעמיד היחיד יש לאסור את כל המאכל. וגם כשהוא אינו המעמיד היחיד, אסור לערבו בכוונה, ואם עירבו אותו, לכתחילה אין לאכול את המאכל שבו הוא מעורב. וכן רגילים להורות. לפיכך, צריך להקפיד שהגליצרין יופק מבעלי חיים טהורים שנשחטו כהלכה או משמן צמחי או ממקור סינטטי.[5]


[5]. הגליצרין מיוצר על ידי הפרדת התרכובות שומניות מסוג ‘טריגליצריד’ למולקולת גליצרין ושלוש מולקולות של חומצות שומן. בתחילה, לפני כמאה וחמישים שנה, השתמשו בגליצרין לצורך הסמכת והמתקת משקאות חריפים. הפקתו נעשתה על ידי הרתחה שלא פסלה אותו מאכילה, וממילא הוסכם שהשימוש בו אסור (דרכי תשובה קג, ע; ישמח לבב יו”ד כד). עם התפתחות תעשיית המזון החלו להשתמש בגליצרין גם כחומר מייצב, מתחלב, משמר, מונע התגבשות, ושימושים נוספים שאינם לטעם. כיום, בעת זיקוק הגליצרין, מערבים בו חומרים הפוסלים אותו מאכילת כלב, כגון סודה קאוסטית. יש אומרים שבשלב זה, פוקע ממנו האיסור (מעשה חושב ה, יב, יג). ולרוה”פ כיוון שטעמו נפגם מחמת חומר אחר שעירבו בו, ולאחר שמוציאים אותו ממנו חוזר הגליצרין להיות ראוי לאכילה, נשאר איסורו של הגליצרין במקומו (חוות דעת קג, א; חלקת יואב יו”ד יא; אול”צ א, לד). עוד נחלקו האחרונים אם הפרדת הגליצרין מחומצות השומן נחשבת ל’פנים חדשות’: מצד אחד אפשר לומר שכיוון שתרכובת הטריגליצריד מתפרקת למולקולות שונות, מדובר בפנים חדשות. מצד שני, אפשר לומר ששינוי שהופך חומר לפנים חדשות הוא שינוי בסדר הרכבה הפנימי של המולקולה, וכיוון שהסדר הפנימי של מולקולת הגליצרין לא השתנה, דינו נותר כשהיה. למעשה, בשרידי אש ב, כא, היקל, וכן ביאר בצי”א ו, טז. ומנגד, במנח”י ה, ה, החמיר, ולכך נוטים רוב הפוסקים למעשה.

תפריט ההלכות בפרק

תפריט הפרקים בספר

ההלכות בפרק

דילוג לתוכן