חיפוש
סגור את תיבת החיפוש

פניני הלכה

ז – האם מותר לגייר בת זוג של כהן

מבין נישואי התערובת של יהודים ונוכרים, לעיתים היו מקרים של כהנים שנשאו נוכריות, ולאחר זמן ביקשו לחזק את זהותם היהודית על ידי גיור נשותיהם ונישואין עמהן כדת משה וישראל. הבעיה, שאסור לכהן לשאת גיורת, הואיל ולא היתה מלידתה בקדושת ישראל. ועל כן גם אם תתגייר, אסור לכהן לשאתה לאשה כדת משה וישראל (יבמות ס, ב; סא, א; שו"ע אה"ע ו, ח; להלן ח, ט).

יש מחמירים וסוברים, שגם אם המתגיירת מתכוונת לקיים אורח חיים דתי, כיוון שהיא מעוניינת להתחתן עם הכהן – אסור לגיירה. שכן אסרו חכמים לגייר מי שאינו מתכוון לקיים את כל המצוות, ואשה זו מתגיירת על דעת שתחיה עם הכהן באיסור. ואף אם לא יתחתנו אלא יחיו יחד בלא נישואין, יש לחשוש שילמדו מכך להקל באיסורי הכהנים, או ילמדו שאפשר לקיים זוגיות בלא נישואין (הרב הרצוג בהיכל יצחק אה"ע א, יט). ויש מחמירים יותר, וסוברים שאם גיירו אותה – גיורה בטל, שכן המתגייר על מנת שלא לקיים אחת המצוות, גיורו בטל. ולכן גם אם ידוע שאם לא יגיירו את האשה הכהן ימיר את דתו, כי הוא מעוניין להיות בדת אחת עם אשתו, אין אפשרות לגיירה (אג"מ אה"ע ב, ד).

מנגד, רבים הורו לגייר את האשה בלא לערוך להם חתונה, משום שהאיסור לחיות עם נוכרייה חמור מהאיסור לכהן לחיות עם גיורת. בנוסף, אם האשה לא תתגייר, ילדיו של היהודי יהיו נוכרים וזרעו יאבד בגויים. כך הורה הרב דוד צבי הופמן (מלמד להועיל ג, ח). וכן הורה למעשה הרב צבי פסח פרנק רבה של ירושלים. וכן נהגו בבתי דין רבים.[7]


[7]. גם מבין המקילים לגייר בני זוג של יהודים חילוניים לשם 'זהות יהודית', יש שאסרו לגייר נוכרייה שבזוגיות עם כהן, כדי שלא לתת מקום לעוברי עבירה לחיות באיסור. כ"כ הרב עוזיאל, אמנם הוסיף שאם לא הצליחו להפרידם, חובה להתאמץ לגייר את ילדיהם (פסקי עוזיאל בשאלות הזמן סג). גם בשו"ת הדר הכרמל ח"ב יו"ד סב, והרב יצחק חזן ביחוה דעת ח"ג אה"ע ח, כתבו שאמנם אין לגיירה, אבל יש להשתדל לגייר את ילדיהם. כיוצא בזה כתב בשו"ת אחיעזר ג, כח (ראו במסורת הגיור יב, ב-ד).     ←

 

מנגד, יש שהורו לגיירה כדי למעט בחטאו של הכהן, וכדי שזרעו לא יאבד בגויים. כן כתב רד"צ הופמן במלמד להועיל ג, ח, שאיסורו של הנושא נוכרייה מהתורה ועונשו כרת, ואילו איסור נישואי כהן לגיורת הוא לכל היותר איסור לאו. וביאר שהוראת חכמים שלא לגייר מי שאינו מקבל עליו מצווה מסוימת, היא רק כאשר המתגייר אומר במפורש שאינו רוצה לקבל אחת המצוות. וכן מסרו שהורה הרב צבי פסח פרנק. ואף הרב עובדיה יוסף, שנטה להחמיר ביבי"א ח"ב אה"ע ג, ישנן עדויות שלמעשה היקל (מסורת הגיור יב, ו). וכן השיב הרב גורן לרב צפניה דרורי (תרומת הגורן ב, מה). וכ"כ הרב חיים מנחם לויטס מקנדה (צמיחת גאולתנו עמ' קפו), וכן עולה מדברי הרב גרויברט בשו"ת חבלים בנעימים (ד, מד-מה). ראו מסורת הגיור יב, ה-ז.

הרב רפאל דוד סבאן, מגדולי רבני טורקיה, נטה לומר שעדיף גם להשיאם בחופה ושבע ברכות (לקט חיים ג, עמ' 82), אולם הרב עוזיאל דחה דבריו, מפני שכעיקרון צריך להחרים כהן שנשא גיורת (שו"ע אה"ע ו, ו), ואיך ייתכן שרבנים יחתנום.

תפריט

פניני הלכה סט 19 ספרים
לרכישת הספרים לחצו כאן
דילוג לתוכן