ז – היין

פורסם בקטגוריה ט"ז - ליל הסדר. אפשר להגיע לכאן עם קישור ישיר.
http://ph.yhb.org.il/04-16-07/

אמרו חכמים (פסחים קח, ב) שכדי לקיים את המצווה בשלמות, יש למזוג (למהול) את היין של ארבע הכוסות במים, שאם לא כן יהיה היין כבד ויגרום לשכרות. ואף שגם יין כזה משמח על ידי האלכוהול שבו – המצווה לשתות את היין בדרך חירות, היינו כדרך אנשים עשירים שזמנם בידם ויכולים להרשות לעצמם לשתות את היין הטעים ביותר ולשקוד על מזיגתו כראוי, כך שישמח ולא ישכר. כיום היינות שלנו פחות חזקים ואין הכרח למוזגם, וכשיש צורך למוזגם במים, כבר ימזגום ביקב, לכן אין מצווה למזוג כיום את היין (מ"ב תעב, כט; ויש שנהגו להדר בזה).

לפיכך, ההידור שנועד לבטא את החירות, מתקיים כיום על ידי קניית יין משובח שיש בכוחו לשכּר, שעל ידו מתעוררת הרגשת השמחה, השחרור והחירות. אמנם צריך להזהר שהיין לא יהיה חזק מדי ויגרום לכך שלא נוכל להתרכז באמירת ההגדה ובקיום מצוות ליל הסדר, לפיכך צריך לשתות ארבע כוסות של יין באופן כזה שהיין ישמח ולא יעייף או ישכר. ומי שחושש שאם ישתה כוס מלאה של יין רגיל לא יוכל להתרכז כראוי באמירת ההגדה, יערב את יינו במיץ ענבים, ועל ידי כך מחד, ישתה יין משכּר ומאידך יוכל לקיים את כל מצוות ליל הסדר כראוי. ומי שקשה לו לשתות יין שיש בו אפילו מעט אלכוהול, יכול לצאת בשתיית מיץ ענבים (עי' מקראי קודש פסח ח"ב סי' לה).

ויש לדעת שכאשר תקנו חכמים לשתות ארבע כוסות, לא העלו בדעתם שישתו מיץ ענבים, כי לא היתה בימיהם אפשרות לשמר מיץ ענבים בלא שיחמיץ. הרי שהתכוונו שנאמר את ההגדה ונספר ביציאת מצרים מתוך שתייה של יין משמח, והשותה מיץ ענבים אינו מקיים את המצווה כפי שתיקנוה חכמים. וגם מי שהיין אינו טעים לו או ששתייתו גורמת לו כאבי ראש, חייב לשתות ארבע כוסות. וכן מסופר על רבי יהודה בר' אלעאי שהיה צריך לכרוך סודר על ראשו מפסח עד חג השבועות, מחמת כאב הראש שנגרם משתיית ארבע כוסות (נדרים מט, ב. שו"ע תעב, י; מ"ב לה). אמנם מי שהיין יגרום לו לחלות וליפול למשכב, פטור מהמצווה. וכיום, שיש לנו מיץ ענבים, גם מי שסובל מהיין, כגון שהוא גורם לו כאבי ראש, רשאי לצאת ידי חובתו במיץ ענבים.

גם נשים מצֻווֹת בשתיית ארבע כוסות, כשם שמצוות בכל מצוות ליל הסדר (שו"ע תעב, יד). לכתחילה ראוי שגם נשים ישתו יין המשמח, והחוששות משכרות – יכולות לערב עם היין מיץ ענבים,  ואם ירצו – ישתו מיץ ענבים בלבד.[3]

עוד אמרו חכמים, שמצווה לחזר אחר יין אדום ומשובח (ירושלמי פסחים פ"י ה"א). ובדיעבד יוצאים בכל סוג של יין ואפילו הוא לבן ואינו משובח (שו"ע תעב, יא).


[3]. בעבר רק בעת בציר הענבים היה ניתן להשיג מיץ ענבים, וכיוון שבעת הבציר היין של העונה הקודמת כבר אזל, ועד שיספיקו להכין יין חדש יעברו ארבעים יום, הורו שבדיעבד אפשר לקדש על מיץ ענבים (ב"ב צז, ב; שו"ע רעב, ב). אבל זה בדיעבד, ובמיוחד בפסח, שעיקר התקנה כדי לומר את ההגדה בשמחה. וכ"כ במקראי קודש ח"ב סי' ל"ה. אמנם שם בעמ' קל, בהררי קודש, לימד זכות על נשים שיוצאות במיץ ענבים, שעיקר המצווה לשתות יין משכר הוא כדי לקיים מצוות השמחה, ואמרו בפסחים קט, א, "חייב אדם לשמח ברגל… אנשים בראוי להם – ביין, ונשים… בבבל בבגדי צבעונין, בארץ ישראל בבגדי פשתן מגוהצין". וכן נפסק לעניין שמחה בשו"ע תקכט, ב, ובבאו"ה שם, הרי שעיקר השמחה ביין שייכת לגברים. ע"כ. מ"מ בפשטות נשים חייבות בארבע כוסות כגברים, שעל שתיית ארבע כוסות אמרו שהן חייבות "שאף הן היו באותו הנס" (פסחים קח, ב). וכן נהגו כל הנשים עד לפני כמה דורות. אלא שהשכרות גנאי לנשים יותר מלגברים (כתובות סה, א). לכן החוששות משכרות, רשאיות לערב יותר מיץ ענבים ביין.
פורסם בקטגוריה ט"ז - ליל הסדר. אפשר להגיע לכאן עם קישור ישיר.

סגור לתגובות.

לרכישת הסדרה - לחצו כאן