חיפוש
סגור את תיבת החיפוש

פניני הלכה

יח – זמן ברכת הלבנה

לדעת הרבה ראשונים, זמן ברכת הלבנה מתחיל מהיום הראשון לראייתה, וככל שמקדימים לברך מוטב (רמב"ם ברכות י, יז, רא"ש ועוד). אולם לדעת כמה פוסקים, מן הראוי להמתין עד שתגדל מעט וניתן יהיה ליהנות מאורה. יש אומרים שיש להמתין עד שיעברו עליה שלושה ימים שלמים, שאז אפשר להתחיל ליהנות מאורה (רס"ג, תר"י). ויש אומרים עד שיעברו עליה שבעה ימים, שאז כבר ממש אפשר ליהנות מאורה (שו"ת רמ"ע מפאנו ע"ח). וכן דעת כמה מגדולי המקובלים, ובראשם רבי יוסף ג'יקטיליא, שעל פי הקבלה יש להמתין שבעה ימים, וביארו שאור הלבנה המתחדש רומז להתחדשות האדם, ובכל עת שיש התפתחות חדשה יש חשש שמידת הדין תקטרג ותפגע בצמיחה החדשה, לכן ראוי להמתין שבעה ימים, כשבעת ימי בראשית, שאז כבר יתייצב האור, ושוב לא ניתן יהיה לקטרג על ההתחלה החדשה.

למעשה, נוהגים לומר את ברכת הלבנה במוצאי שבת, כדי לאומרה בשמחה ובבגדים נאים. למנהג אשכנז, מרוקו, תימן ועוד כמה קהילות מיוצאי ספרד, מברכים על הלבנה במוצאי שבת שלאחר עבור שלושה ימים שלמים מעת המולד (ב"ח, מ"ב תכו, כ). ולמנהג חסידים וקהילות רבות מיוצאי ספרד, מברכים על הלבנה במוצאי שבת שחל אחר יום השביעי לחודש (שו"ע תכו, ד).

כאשר מוצאי שבת חל ביום השביעי לחודש ועדיין לא עברו שבעה ימים שלמים מרגע המולד, יש אומרים שיש לדחות את הברכה ללילה הבא או למוצאי שבת הבא שיחול בליל י"ד (רש"ש, הגר"ז, כה"ח תכו, סא). ויש אומרים שאף אם חסרות כמה שעות עד לסוף היממה השביעית מעת המולד, אפשר לומר את ברכת הלבנה (כנה"ג, יחו"ד ב, כד). ובמקום שבו מתפללים יחד בני עדות שונות, אם חל מוצאי שבת בשביעי לחודש, נכון שכולם יאמרו את ברכת הלבנה, שכך היא דעת רוב הפוסקים.[21]

מי שלא הספיק לומר את ברכת הלבנה סמוך לשבעה לחודש, יכול לאומרה עד סוף ליל ט"ו, שעד אז הלבנה עדיין במילואה, אבל אח"כ היא מתחילה להתמעט, ולכן אין לברך על הלבנה מליל ט"ז ואילך (שו"ע תכו, ג).

לכתחילה נכון לחוש לדעת מהרי"ל, שסובר שאסור לברך על הלבנה לאחר שעבר חצי מחזור הלבנה (ארבע עשרה יממות שמונה-עשרה שעות וכעשרים דקות מזמן המולד). בתחילת ליל י"ד כמעט תמיד לא עבר חצי המחזור, ובליל ט"ו פעמים שכבר עבר חצי המחזור ופעמים שלא עבר (רמ"א תכו, ג, כה"ח נג). ומכל מקום למעשה, מי שאיחר ולא אמר את הברכה בליל י"ד, יברך עד תום ליל ט"ו (באו"ה תכו, ג; יבי"א ח, מב).


[21]. עי' בב"י ושו"ע תכו, ד, ב"ח ומ"ב שם, כה"ח סא. לדעת הרבה ראשונים זמן הברכה מיד בחידושה, וכפי שכתב בשולחן לחם הפנים תכו, כא-כב, לרב יעקב רקח, שכך משמע שדעת רב עמרם גאון, בה"ג, רי"ף, רמב"ם, רא"ש, ועוד. וכתב הב"ח שמשמע מהגמרא שאין לאחר את קידוש הלבנה אחר שבעה ימים, וכן משמע מהרמב"ם שעדיף להקדים עד כמה שאפשר. לעומת זאת יש שלמדו ממסכת סופרים (כ, א) שאין לברך על הלבנה עד שיוכלו ליהנות מאורה, ולכן לדעתם יש לברך רק לאחר שניים או שלושה ימים, וכך דעת תר"י, ר' דוד אבודרהם, כלבו ועוד, וכך עולה למעשה מהדיון המובא לעיל בהערה 20. ורבים כתבו שעל פי הקבלה יש לברך אחר שבעה ימים (אמנם בפרי עץ חיים שער ר"ח ג, כתב לברך בר"ח). למעשה מנהג נוסח אשכנז לברך אחר שלושה ימים. וכן מנהג כמה קהילות מיוצאי ספרד, לברך במוצ"ש שמיום ד' ואילך: מרוקו (שמ"ש ומגן ח"ג או"ח נה, ד), לוב (מעשה רקח ברכות י, יז), ועוד. וכן מנהג תימן (פעולת צדיק ג, רסד; שתילי זיתים תכו, כד). ומנהג חסידים וקהילות רבות מיוצאי ספרד, לברך אחר שבעה ימים. וכן מנהג בבל (בא"ח ש"ש ויקרא כג), טורקיה, תוניס וג'רבא, מצרים (נהר מצרים ר"ח ד), ועוד (כה"ח תכו, סא-סב; נתיבי עם תכו, ה). גם בין הנוהגים כנוסח אשכנז יש שנהגו לכתחילה לברך אחר שבעה ימים, וכ"כ חת"ס או"ח קב, וערוה"ש תכו, יג.כאשר ז' בחודש חל במוצ"ש, יש אומרים שרק אם עברו שבעה ימים שלמים מהמולד יש לברך (בית דוד קלב; מורה באצבע קפב, ה; בא"ח שם). ונראה יותר שגם לנוהגים כדעה זו, עדיף לברך במוצ"ש גם כשלא עברו שבעה ימים שלמים, מפני שלפי הפשט כבר אורה רב, ו'תחילת היום ככולו'. בנוסף, יש להתחשב בסוברים שזמנה מיום ג', ובדעת הסוברים שאין לאחרה יותר משבעה ימים (ב"ח). וכ"כ כנה"ג, א"ר, אשל אברהם בוטשאטש, מהרש"ם, נהר מצרים ר"ח ד, יחו"ד ב, כד, ועוד. ובמיוחד נכון לנהוג כך כאשר מתפללים יחד בני נוסחים שונים, שבמוצ"ש של ז' לחודש יברכו כולם יחד.

נשים בברכת לבנה: כיוון שהברכה תלויה בזמן, נשים פטורות ממנה. ואמנם לפי מנהג אשכנז, נשים רשאיות לברך ברכות שתלויות בזמן, אולם מנהגן הרווח שלא לברך את ברכת הלבנה (מ"ב תכו, א). ועי' בפנה"ל תפילת נשים כג, א, 1.

תפריט