המתארח אצל מסורתי, היינו יהודי שרגיל לאכול אוכל כשר ומקפיד להפריד כלים, שלא לבשל בשר בכלי חלבי ולא לבשל חלב בכלי בשרי, אם הוא ידוע כאדם אמין, אפשר לסמוך על דבריו. אלא שהואיל ויתכן שהוא לא מכיר את ההלכה כראוי או לא מדקדק בקיומה, אי אפשר לסמוך על אמירה כללית שלו שהאוכל כשר. ולכן, אם רוצים לאכול ממאכליו, יש צורך לשאול לפני כן על המאכלים שהוא מגיש חמש שאלות שמקיפות את כל התחומים הבעייתיים. כמובן שכדי למנוע פגיעה מיותרת נכון לשאול את השאלות בעת ההזמנה ולפני הסעודה.[7]
חמש השאלות:
א) לגבי בשר, יש לברר אם הוא בהשגחה של כשרות אמינה. כאשר הרגילים לאכול בשר כשר, יכולים לסמוך על כשרות רגילה, והרגילים להדר לאכול בשר חלק, יאכלו בתנאי שהבשר חלק.
ב) לגבי פירות וירקות, יש לברר האם נקנו מחנות או מרשת שמפרישים בה תרומות ומעשרות, ואם לא – יש להפריש מהם תרומות ומעשרות.
ג) לגבי ירקות שיש בהם חשש חרקים, יש לברר האם נשטפו היטב. והמהדרים יבררו האם נקנו מגידולים נקיים מחרקים או הושרו במים עם סבון ואח"כ נשטפו. ואם הם בושלו, גם המהדרים יכולים לאוכלם.
ד) טבילת כלים, לגבי כלי אכילה ממתכת ומזכוכית, כגון סכו"ם ממתכת וצלחות וכוסות מזכוכית, יש לברר האם המארח טבל אותם. ואם לא, יאכלו בכלי פלסטיק או בכלים חד פעמיים. בשעת הדחק כשאין שם כלים כאלה, יאכלו בכלי מתכת וזכוכית שלא הוטבלו. כאשר שאלה זו עלולה לגרום לעלבון גדול, אפשר להקל מחמת הספק (לעיל לא, ח).
ה) לגבי מאפים ביתיים, יש לברר אם היו בכמות שחייבת בחלה (לעיל יא, ו), ואם כן, האם הופרשה מהם חלה, ובמקרה הצורך, להפריש כלשהו לחלה.[8]
כאשר יהודי מביא עוגה ואומר שהיא כשרה, מפני שאדם מסורתי שמקפיד על כשרות הכין אותה. כל זמן שזה שהביא את העוגה הוא אדם אמין, אפשר לסמוך עליו. אמנם שאלה אחת צריך לשאול: במידה והיה בבצק שיעור החייב בחלה, האם הפרישו ממנה חלה? במידה ואין ביטחון בכך, אפשר להפריש פירור מספק. אם יש פירות בעוגה, צריך גם לשאול האם הפרישו מהפירות תרומות ומעשרות. ואם לא ברור, יש להפריש תרומות ומעשרות.[9]
[9]. על המוצרים שמהם מכינים עוגות אין שאלות, שכן בארץ מוצרים אלה כשרים, ורק מי שמתאמץ לחפש מוצרים לא כשרים ימצאם, ומסורתי לא חשוד על כך. אמנם יש לשאול על הפרשת חלה, ובעוגת פירות – על תרומות ומעשרות (שהן מחמש השאלות). על ניפוי הקמח לא צריך לשאול, שכן גם אם הוא נקנה מהשוק ולא ניפו אותו – בדיעבד העוגה כשרה (לעיל כג, טו). ולגבי הביצים, כבר למדנו שמעיקר הדין אין חובה לבודקן (לעיל כד, ב-ג). ואין חשש שאפו את העוגה בתבנית טריפה הואיל ומדבר במסורתי שמקפיד על הפרדת הכלים בין בשר לחלב.
