אמרו חכמים (ברכות ס, א), שבשלושת החודשים שלקראת הלידה, נכון לבני הזוג להתפלל על העובר שיצא בשלום.
במשך ההיריון מצווה למעוברת לדאוג באופן מיוחד לבריאותה, שבריאותו של עוברה תלויה בבריאותה. בכלל זה מצווה עליה לבצע את הבדיקות המומלצות על ידי הרופאים והאחיות, וממומנות בעיקרן על ידי קופות החולים במדינת ישראל שבה הרפואה הציבורית טובה. אולם אין צורך לקיים בדיקות נוספות, שכן אם קופות החולים אינן מממנות אותן, יש להניח שבדרך כלל אין בהן הכרח, והן נועדו למקרים של בעיות מיוחדות, או לאנשים שחוששים יותר מהמקובל. אשה שיש לה תוספת ביטוח, יש מקום שתקיים גם את הבדיקות שממומנות בעיקרן על ידי תוספת הביטוח (כמבואר לעיל ז, ו).
בדיקות רפואיות אינן מטמאות את המעוברת. ואף תפירת צוואר הרחם למניעת הפלה אינה מטמאת, הואיל ומדובר בדם פצע. בנוסף, אין מדובר בדם היוצא מהרחם אלא מצוואר הרחם (לעיל ז, ז, 7).
מגיל מסוים או במצבים מסוימים, ישנה המלצה רפואית לקיים בדיקת מי שפיר או בדיקות אחרות לשם איתור בעיות גנטיות בעובר, וכך יש לנהוג (פנה"ל שמחת הבית וברכתו ט, ט).
כאשר התברר שהעוּבר חולה מאוד או סובל מבעיה גנטית קשה, נחלקו הפוסקים האם רצוי או מותר או אסור לבצע הפלה, והדין תלוי בחומרת הבעיה ובמצבם הנפשי של ההורים, לפיכך יש לשאול רב שמצוי בתחום (כמבואר שם בפרק ט, ובהלכה ח). כאשר ההיריון כרוך בסיכון חיים לאשה, לכל הדעות מצווה לעשות הפלה כדי להצילה (שם ט, ג).
מותר לאשה להיעזר בכל מה שהרופאים ממליצים, ובכלל זה גם ב'אפידורל' לשיכוך כאבי הלידה.
כאשר הצוות הרפואי ממליץ לבצע זירוז לידה או ניתוח קיסרי, מפני החשש לשלומה של היולדת או מחשש לשלומו של העובר, על בני הזוג לשמוע בעצתם ולבצע את הזירוז. ואם הם חוששים, כל זמן שההשתהות אינה מסוכנת, יבקשו חוות דעת רפואית נוספת. אבל אין להימנע מקבלת העֶמדה הרפואית מחמת סיבות סגוליות, כגון שמא שינוי זמן הלידה עלול לפגוע ביילוד או באם. מפני שכל מה שנעשה לצורך שמירת חייה של היולדת או העובר הוא מצווה וחובה. והנוהגים על פי סגולות, ומחמת כך אינם מתחשבים בעמדה הרפואית, יתנו את הדין על שלא שמרו את נפשם כראוי.[2]
ניתוח קיסרי: לעיתים הרופאים ממליצים לבצע ניתוח קיסרי, ואזי אם עמדתם נחרצת שבלא זאת ישנה סכנה קרובה, יש לשמוע בקולם, ואסור באותה שעה להתעכב לשאול רב, שהשואל כשופך דמים (ירושלמי יומא ח, ה; פנה"ל שבת כז, ב). ואין לחשוש שמא שינוי מועד הלידה יפגע בוולד, שכן כל מה שעושים על פי הטבע וההיגיון הוא מצווה מהתורה. ואם העמדה הרפואית בעד ניתוח אינה נחרצת או שאין צורך לקיימו בדחיפות, אפשר להתייעץ עם רופא נוסף. שכן גם בתוך מסגרת העמדה הרפואית המקובלת יש שנוטים להעדיף ניתוח קיסרי בכל מצב של חשש סכנה רחוק, ויש שנוטים להעדיף לידה טבעית כדי להימנע מהפגיעה הבריאותית שבניתוח. וכל אדם רשאי לבחור את הכיוון הטוב בעיניו, ובלבד שיהיה בתוך התחום המקובל על עולם הרפואה. כאשר ברור שהלידה תתקיים בניתוח, מותר לקבוע מראש את הזמן הנוח ליולדת ולרופאים, אך לא בשבת, ואם אפשר עדיף בשלושת הימים הראשונים של השבוע כדי שתספיק להתאושש לקראת שבת ותוכל לקיים את מצוות עונג שבת (פנה"ל שבת כז, יא).
