א – מעוברת

מצוות עונה מתקיימת כסדרה בכל חודשי העיבור, כאשר לרוב האנשים החובה היא פעמיים בשבוע (פנה”ל שמחת הבית וברכתו ב, ז). אמנם בחודשים הראשונים להיריון החיבור עלול להיות קשה במקצת לאשה מחמת בחילות ומיחושים אחרים, לפיכך יש צורך לנהוג יותר במתינות כדי לקיים את המצווה באופן הנוח ביותר, אולם המצווה נותרת במקומה במלא תוקפה.

אמרו חכמים, שבששת החודשים האחרונים, קיום מצוות עונה גם מועיל לעוּבר שיֵצא מלובן. בשלושת החודשים האחרונים קיום מצוות עונה מועיל גם ללידה שתהיה קלה יותר.[1]

מעת שאשה יודעת על פי בדיקה רפואית שהיא מעוברת, אין לה יותר מחזורי וסת, ולכן דינה כדין ‘מסולקת דמים’ שאינה צריכה לחשוש יותר לעונות הפרישה שלה. וכך נמשך דינה עד סיום ההנקה או עד ראיית הווסת הראשון (לעיל ו, י).

לעיתים ישנו דימום בימי העיבור, ואזי יש לפנות לרופא כדי לבחון את מצב ההיריון. להלכה, אם התברר שהדימום מפצע שבנרתיק או מצוואר הרחם – אינו מטמא. ואם הדימום מתוך הרחם – מטמא (כדיני דם וכתם המבוארים בפרק ב). אמנם אם התברר בוודאות שהדימום נובע מפצע שברחם שאינו קשור להיריון – אינו מטמא (לעיל ב, יד), אך כל זמן שהרופא אינו קובע זאת בוודאות – הדימום מטמא.


[1]. גם בימי העיבור מצוות עונה מחייבת את בני הזוג בזמנים הקבועים הראויים להם לפי עבודתם, כאשר לרוב הזוגות החיוב הוא פעמיים בשבוע, כמבואר בפנה”ל שמחת הבית וברכתו ב, ז, וכפי שכתב מ”א או”ח רמ, בהקדמה; א”ר א; מ”ב ב; שתילי זיתים ו, דרכי טהרה יא, א. בנוסף למצוות עונה בזמנים הקבועים, בעת שאחד מבני הזוג משתוקק לכך באופן מיוחד, מצווה להיענות לו, כמבואר בפנה”ל שם ב, ח. וכן הדין בזמן העיבור, כמו שכתב לבוש רמ, ה; לחם-רב א, עטרת צבי א. (ואף שאמרו חכמים נדה לא, א: “שלשה חדשים הראשונים – תשמיש קשה לאשה וגם קשה לוולד. אמצעיים – קשה לאשה ויפה לוולד. אחרונים – יפה לאשה ויפה לוולד, שמתוך כך נמצא הוולד מלובן ומזורז”, מסתבר שלא עלה על דעתם לפגוע בקיום חובת מצוות עונה מהתורה, עי’ בספר חסידים ש”פ. כפי הנראה התכוונו ללמדנו באומרם ‘קשה’, שלעיתים החיבור פחות נוח ואזי צריך יותר להתחשב, עי’ פנה”ל שמחת הבית וברכתו ב, יח, 20). ראוי לדעת, שנמצא במחקר, שזוגות שמקיימים מצוות עונה בשמחה בחודש התשיעי, מפחיתים בכך את הצורך להשתמש בזירוז לידה מלאכותי בשבוע הארבעים ואחד מכ-30% לכ-7% (עי’ בספר פוע”ה ח”ג עמ’ 207). לעיתים במקרים של בעיות רפואיות, על פי הוראת רופא יש להימנע מקיום החיבור, ואזי מצוות עונה יכולה להתקיים בביאה דרך איברים או בחיבור עם קונדום כפי הצורך הרפואי (עי’ בשמחת הבית וברכתו ב, יח-יט, ובהרחבות שם).

תפריט