ז – לידה בשבת

היולדת נחשבת כחולה שיש בה סכנה, לפיכך כאשר לפי ההוראה הרפואית עליה להגיע לבית חולים, גם בשבת יש להסיעה לבית חולים, כדרך שרגילים לנסוע ביום חול.

טלטול במקום שאין עירוב: כל מה שצריך לקחת לצורך ריפוי היולדת, מותר לקחת מהבית למכונית גם במקום שאין עירוב. ובכלל זה תרופות נחוצות, מסמכים רפואיים ותעודת זהות. דברים שחשובים ליולדת אבל אינם הכרחיים לרפואתה, כגון בגדים נוספים, מאכלים וספרים, מותר לקחת במקום שאין עירוב בשינוי, וילכו ברציפות מהבית עד שיניחום בתוך המכונית.

הבאת דברי מוקצה: ככלל אסור לקחת דברים שהם מוקצה, אבל כאשר ידוע שבמוצאי שבת יצטרכו מאוד לדברי מוקצה, ככסף וטלפון נייד, מותר להכניסם לתיק בשינוי, ולהביאם לבית החולים אגב התיק. כאשר צריך להבהיל במהירות את היולדת לבית החולים ואין זמן לחשוב על דרכי הטלטול, אפשר לקחת את כל הדברים הנחוצים גם אלה שהם מוקצה בלא להתאמץ לשנות. אם דברי המוקצה היו מונחים בתיק יחד עם דברים נחוצים, למרות שאין בהם צורך גדול, מותר להביא את התיק כשהם בתוכו. לפיכך, טוב להכין את התיק לקראת השבת (פנה”ל שבת כז, ו).

בית חולים קרוב: יש לנסוע לבית החולים הקרוב, כדי שלא להוסיף בחילולי שבת שלא לצורך. גם כאשר היולדת מעדיפה את בית החולים הרחוק מפני שהוא נחשב יותר מקצועי, או מפני שהוא מתנהל על פי ההלכה, אסור לנסוע אליו בשבת, הואיל ואין מדובר בשיקול רפואי הכרוך בפיקוח נפש. שכן אם היה מדובר בפיקוח נפש, גם ביום חול היו מדריכים את היולדות שמתגוררות בצפון הארץ או בדרומה לנסוע לבתי החולים הטובים ביותר שבמרכז הארץ. אמנם אם כדי להגיע לבית החולים המועדף צריך להאריך את הדרך רק במעט, הרי זה בכלל הדברים שעושים כדי ליישב את דעתה של היולדת. כל זה במצב רגיל, אבל כאשר ישנו צורך מיוחד, כגון יולדת שנמצאת בסיכון מיוחד ובבית החולים המרוחק כבר נקבעה המדיניות לטיפול בה, מותר לנסוע אליו בשבת גם כשהוא רחוק בהרבה. והכל לפי ההדרכה הרפואית המקובלת, שככל שמדובר במקרה מורכב וקשה יותר, כך מותר להאריך יותר את הדרך עבורו (עי’ פנה”ל שבת כז, ז).

נסיעת המלווה: היולדת צריכה שיבוא איתה מלווה, כדי לסעוד אותה וכדי לדאוג שגם במצבי עומס, הצוות הרפואי יטפל בה כנדרש. אבל כיוון שאין צורך ביותר ממלווה אחד, אסור לשני מלווים לנסוע איתה. גם תומכת לידה (דולה), אינה נצרכת ברמה של פיקוח נפש, ולכן אם כבר יש מלווה אחד, כגון הבעל או אֵם היולדת, אסור לתומכת לידה לנסוע בשבת. ורק במקרים חריגים, כאשר היולדת נכנסת להיסטריה ותובעת שגם בעלה וגם אִמהּ יסעו עימה, יוכלו שניהם לנסוע. וכן אם מתוך חרדה קשה היא תובעת שיזעיקו את תומכת הלידה, אפשר להיענות לבקשתה. אבל אסור לתכנן מראש שיסע עימה בשבת יותר ממלווה אחד. ואם הנסיעה ארוכה והם נוסעים ברכב פרטי והבעל מתכוון לנהוג, יוכלו לצרף את תומכת הלידה או האם, כי לעיתים יש צורך באדם נוסף שיחיש עזרה ליולדת בעת הנסיעה.[6]


[6]. ראו פנה”ל שבת כז, ח, 8, שיש מתירים להיענות לבקשת היולדת, ולצרף לנסיעה גם את אִמהּ או אחותה גם כאשר היולדת אינה בהיסטריה. אולם נראה שצורך זה אינו מצדיק נסיעה בשבת, שכן חילול שבת הותר רק לצורך פיקוח נפש, היינו הצלת נפשות, ולא לשאר צרכים, גם כשהם חשובים מאוד לחולה אבל אינם משפיעים על סיכויי הצלתו ממוות. וכך המנהג הרווח, שרק מלווה אחד מצטרף ליולדת. בכל אופן, נראה שגם לשיטת המקילים, מותר להקל רק למי שמתייחסת תמיד לנסיעתה של המלווה הנוספת כפיקוח נפש, לדוגמא שגם באמצע חתונתו של בנה, תעזוב המלווה הנוספת את הכל כדי ללוות את היולדת.

תפריט