Search
Close this search box.

פניני הלכה

ג – מצווה לקבל גרי צדק

מצווה לקרב ולגייר את גרי הצדק, ועל כן אמרו חכמים שמעת שיודעים שרצונו של הגר להתגייר הוא רצון אמיתי, אין לעכב את הגיור, כי אין להשתהות בקיום המצווה (יבמות מז, ב). בכלל מצווה זו לְלַוות וללמד את גר הצדק לקראת קבלתו בבית הדין. מצווה זו כלולה במצוות אהבת ה' ובמצוות אהבת הבריות.

אהבת ה', שנאמר (דברים ו, ה): "וְאָהַבְתָּ אֵת ה' אֱלוֹהֶיךָ בְּכָל לְבָבְךָ וּבְכָל נַפְשְׁךָ וּבְכָל מְאֹדֶךָ". אמרו חכמים (שם בספרי): "וְאָהַבְתָּ אֵת ה' – אהבהו על הבריות", וכדרך שאברהם אבינו ושרה אמנו היו מקרבים את הגרים, שנאמר (בראשית יב, ה): "וְאֶת הַנֶּפֶשׁ אֲשֶׁר עָשׂוּ בְחָרָן". ומה הכוונה עָשׂוּ? "הלא אם מתכנסים כל באי העולם לברוא יתוש אחד ולהכניס בו נשמה – אינם יכולים!" והיאך יכלו אברהם ושרה לעשות נפשות? "אלא ללמדך שכל מי שהוא מקרב את הגר, כאלו בראו… אברהם היה מגייר את האנשים ושרה מגיירת את הנשים" (ברא"ר לט, יד; פד, ד).

אהבת הבריות, משום שיש בגיור חסד למתגייר, שעל ידי הגיור יזכה להיכנס תחת כנפי השכינה ולהתעלות במעלת ישראל. ולכן כל המסייעים למתגיירים להתגייר, מקיימים בכך את מצוות "וְאָהַבְתָּ לְרֵעֲךָ כָּמוֹךָ" (ויקרא יט, יח), שעל גביה נוספה מצווה מיוחדת לאהוב את הגר, שנאמר (דברים י, יט): "וַאֲהַבְתֶּם אֶת הַגֵּר כִּי גֵרִים הֱיִיתֶם בְּאֶרֶץ מִצְרָיִם" (לעיל א, א).[4]


[4]. באזהרות ר"י אלברצלוני כתב שקבלת גרים בכלל מצות אהבת הגר, והרב פערלא כתב שהיא נכללת במצוות אהבת ה'. אמנם מוני המצוות לא מנו מצווה זו, וכפי הנראה מפני שהיא מצווה כללית שכוללת את כל המצוות. בכל אופן, מוסכם שמצווה לקבל גרים, וכפי שכתב הראב"ד (בעלי הנפש סוף שער הטבילה), שעל כן כאשר מטבילים גר קטן, מברכים לפני טבילתו: 'וציוונו על הטבילה'. כיוצא בזה כתב בתוס'-רא"ש (יבמות קט, ב), שכאשר הגר מתאמץ להתגייר, על בית הדין לקבלו, והסירוב לקבלו הוא חטא שעלולים להיענש עליו, וכדרך שישראל נענשו על שהאבות לא קיבלו את תמנע שיצא ממנה עמלק שציער את ישראל (סנהדרין צט, ב).

תפריט

פניני הלכה סט 19 ספרים
לרכישת הספרים לחצו כאן
דילוג לתוכן