Search
Close this search box.

פניני הלכה

ד – דרכי הלימוד לקראת הגיור

לעיתים מתוך רצון להכין את המתגיירים לקיום אורח חיים דתי, מרבים ללמדם פרטי מצוות ודקדוקי הלכות, ובכך דוחים חלק מהגרים, שנרתעים מעול המצוות שנראה להם כבד מדי. אולם כבר הורו חכמים (יבמות מז, א) שאין לעשות כן, כדי שלא להרתיע את הגר ולגרום לו לפרוש, אלא יש ללמד את הגר לפני גיורו "מקצת מצוות קלות ומקצת מצוות חמורות… ואין מרבים עליו, ואין מדקדקים עליו" (ב"ח רסח, ה, ש"ך ה).

ראשית לכל יש ללמד את המתגייר על הייעוד הגדול של עם ישראל, שכופר בעבודה זרה, שתכליתה לסייע לאדם לספק את יצריו ולהשיג את מטרותיו. ובמקום זאת מאמין בה' אלוהינו, שהאמונה בו נועדה לרומם את האדם להיות טוב ומוסרי, ולרצות ללכת בדרכי ה', לעשות צדקה ומשפט ולהביא ברכה לעולם. וכפי שנאמר לאברהם אבינו בעת שנצטווה לעלות לארץ ולייסד את עם ישראל (בראשית יב, א-ג): "וַיֹּאמֶר ה' אֶל אַבְרָם: לֶךְ לְךָ מֵאַרְצְךָ וּמִמּוֹלַדְתְּךָ וּמִבֵּית אָבִיךָ אֶל הָאָרֶץ אֲשֶׁר ‏אַרְאֶךָּ. וְאֶעֶשְׂךָ לְגוֹי גָּדוֹל וַאֲבָרֶכְךָ וַאֲגַדְּלָה שְׁמֶךָ וֶהְיֵה בְּרָכָה. וַאֲבָרֲכָה מְבָרְכֶיךָ וּמְקַלֶּלְךָ אָאֹר וְנִבְרְכוּ בְךָ כֹּל מִשְׁפְּחֹת ‏הָאֲדָמָה". וכפי שמסבירה התורה מדוע בחר ה' באברהם לייסד את עם ישראל והועיד אותו להיות שותף בתהליך תיקון העולם, שנאמר (שם יח, יח-יט): "וְאַבְרָהָם הָיוֹ יִהְיֶה לְגוֹי גָּדוֹל וְעָצוּם וְנִבְרְכוּ בוֹ כֹּל גּוֹיֵי הָאָרֶץ. כִּי יְדַעְתִּיו לְמַעַן אֲשֶׁר יְצַוֶּה אֶת בָּנָיו וְאֶת בֵּיתוֹ אַחֲרָיו וְשָׁמְרוּ דֶּרֶךְ ה' לַעֲשׂוֹת צְדָקָה וּמִשְׁפָּט".

בכלל זה, יש ללמד את הגר על תקופת היותנו עבדים במצרים, ושהוציאנו ה' משם באותות ובמופתים, ובחר בנו להיות לו לעם סגולה, כדי לגלות לעולם את ערך החירות, לזכור תמיד את סבלם של העבדים ושאר האנשים המסכנים, ולדאוג לכבדם ולהיטיב להם. כהמשך לכך, הלימוד לקראת הגיור צריך לשים דגש מרכזי על המצוות שבין אדם לחברו, ובכלל זה מצוות ואהבת לרעך כמוך, צדקה, עזרה לזולת, עשיית משפט צדק, האיסור לשקר, לגנוב, להעליב ולספר לשון הרע. גם המצוות הקשורות למשפחה צריכות לקבל מקום מרכזי, ובכלל זה מצוות החתונה ושמחתה, הנאמנות בנישואין, מצוות כיבוד הורים, פרו ורבו וחינוך הילדים.

הלימוד צריך לכלול את תולדות ישראל כפי שמבואר בתנ"ך ובדברי חכמים, מהאבות דרך שעבוד מצרים, היציאה לחירות, קבלת התורה, הכניסה לארץ, תקופת השופטים, הנביאים והמלכים, שני בתי המקדש, החורבן והעוונות שגרמו לו, הגלות הארוכה ומשמעותה, ועד ימינו, בהם זכינו להתחלת התגשמות נבואות הנחמה אודות קיבוץ הגלויות והקמתה של מדינת ישראל ראשית צמיחת גאולתנו. בתוך כך יש לבאר את מקומה המרכזי של ארץ ישראל, ומצוות יישוב הארץ, והמצווה לשרת בצבא ולהגן על העם והארץ. ולעומת זאת ללמדו על חטא המרגלים ותוצאותיו החמורות עד חורבן הבית והשואה, והצומות שנתקנו לזכר החורבן.

כמו כן, יש ללמד את הגר על השבת, בה נחים ישראל מעבודתם ומתענגים בסעודות השבת בחברת המשפחה, וזוכרים את האמונה בבורא העולם ועוסקים בתורה; ללמדו על החגים והרעיונות הגדולים שהם מבטאים; ללמדו את כללי מצוות הכשרות והרעיונות הגנוזים בהם; וללמדו על התפילה והברכות, בלא להעמיס פרטים רבים. והעיקר, שמתוך כל מה שילמד, יבין כיצד המצוות המעשיות מכוננות את החיים על יסודות האמונה והמוסר, וכיצד קיומן מוסיף ברכה לאדם, למשפחתו, לעמו ולכל העולם.

כך לימוד המצוות לא ירתיע את המתגייר, אלא יעצים את הזדהותו עם אמונת ישראל ותורתו, ויגביר את רצונו לקיים מצוות. וגם אם לא יקיים אורח חיים דתי, יקיים מצוות רבות.[2]


[2]. להלן בפרק ו, הלכות ד-ו, מבואר שנחלקו הפוסקים לגבי גיור קרובי ישראל – בני זוג של יהודים וצאצאיהם. לדעת המקילים, בשעת הדחק וכדי למנוע התבוללות, יש לגייר גם מי שלא צפוי שיקיים אורח חיים דתי, כל עוד הוא מתכוון להיות בעל זהות יהודית ולהשתדל לקיים חלק מהמצוות. ואילו לדעת המחמירים, יש לגייר רק מי שצפוי לקיים אורח חיים דתי. בפועל, רבים מקרובי ישראל שבאים כיום להתגייר אינם מתכוונים לקיים אורח חיים דתי אלא מעוניינים לחזק את זהותם היהודית ולהצטרף לציבור היהודי שאינו דתי, אולם בדרך כלל מכוני הגיור רוצים לגיירם לפי שיטת המחמירים. לשם כך מלמדים אותם פרטי הלכה רבים ודורשים שיתחילו לקיימם, ובוחנים כיצד הם מצליחים לקיימם בפועל, וגם בוחנים אותם על ידיעתם בצורה דקדקנית.

הבעיה, שבאופן זה יוצאים קרחים מכאן ומכאן. לא מצליחים לגרום להם לקיים מצוות כשיטת המחמירים, ולא מצליחים ליצור אצלם הזדהות עמוקה עם הזהות היהודית, שעיקרה החזון הגדול להביא ברכה לעולם כשיטת המקילים. שכן גם לשיטה המחמירה, מפורש בגמרא וברור בסברה, שלא ניתן לצפות מהמתגייר לקבל על עצמו מצוות רבות בבת אחת, ולכן הדריכו ללמדו בתחילה רק "מקצת מצוות קלות ומקצת מצוות חמורות", כדי שלאחר הגיור ימשיך ללמוד עוד מצוות ויתרגל לקיימן בהדרגה. וכאשר מרבים ללמדם פרטים רבים, דוחים גרים ישרים שיכלו להתאים לשיטת המחמירים. מאידך, גם לשיטת המקילים, אין יוצרים את ההזדהות הנדרשת עם הזהות היהודית, וככל שמחייבים אותם בתהליך הגיור ללמוד יותר פרטי הלכה מעשיים, כך בדרך כלל יקיימו אח"כ פחות מצוות, ויזדהו פחות עם החזון של תיקון העולם. הפתרון הוא להיות מודעים לכך שלפי דעת המחמירים לא ניתן לגייר כיום את רוב קרובי ישראל, הואיל ואין בכוונתם לקיים אורח חיים דתי. ואם בוחרים ללכת בשיטת המקילים, צריך להתמקד יותר בלימוד הכללים כדי ליצור כמה שיותר הזדהות עם היהדות והמצוות. ואם בוחרים ללכת בשיטת המחמירים, לגייר רק מי שניכר שדבקותו באמונה ובמצוות חזקה או שידוע שהוא ומשפחתו מתכוונים לחיות בתוך חברה דתית. ואף שאותו אפשר ללמד יותר מצוות, עדיין צריך לשמור על הדרכת חכמים ולא להכביד עליו בפרטים רבים מדי.

תפריט

פניני הלכה סט 19 ספרים
לרכישת הספרים לחצו כאן
דילוג לתוכן