ז – פרו ורבו

[7]. ביבמות סב, א, מובא שלר' יוחנן, מי שהוליד ילדים בהיותו גוי והתגייר, קיים בהם מצוות פרו ורבו, הואיל ובפועל יש לו ילדים. לכן הילד הראשון שיוולד לו כיהודי לא ייחשב בכור לנחלה. ולריש לקיש, לא קיים בהם מצוות פריה ורביה, הואיל ו"גר שנתגייר – כקטן שנולד דמי". והלכה כר' יוחנן. ביאר בטורי אבן (ראש השנה כח, א), שאף שבעודו גוי לא היה מצוּוה בפרו ורבו, היה חייב במצוות 'לָשֶׁבֶת יְצָרָהּ' היינו בעיסוק ביישובו של עולם, וכיוון שקיים מצוות 'שֶׁבֶת', הועיל לו למצוות פרו ורבו. הוסיף מרן הרב קוק (דעת כהן קמח), שאמנם גר שנתגייר כקטן שנולד, אך במצוות 'שֶׁבֶת' הולכים אחר טבע העולם, ומצד הטבע הוא נחשב אותו אדם וילדיו הם ילדיו. כיוצא בזה כתב במנחת חינוך (א, יד), שאין מצוות פרו ורבו תלויה במעשה החיבור שהוא הכשר מצווה, אלא בכך שיהיו לו ילדים, וכיוון שיש לו ילדים נמצא שקיים בהם את המצווה. ויש אומרים, שאמנם כדי לקיים פרו ורבו צריך לקיים חיבור, אלא שאם נולדו ילדים מחיבורים שקיים בעת שלא היה מצוּוה בכך, נפטר מחיוב המצווה (שדי חמד מערכת י, לד, בשם יד המלך; אגרות משה אה"ע ב, יח).

יש אומרים, שגם אם ילדיו שנולדו לו בעודו גוי לא התגיירו, קיים בהם מצוות פרו ורבו. כ"כ בשו"ת מהרי"ל (קצ"ו), וכך משמע מהראשונים שכתבו את דעת ר' יוחנן בלא להוסיף תנאי שהילדים התגיירו, ומהם: רי"ף, רי"ד וריא"ז. וכן דייק בבית שמואל (אה"ע א, יב), מהתוספות (יבמות סב, א, 'ר' יוחנן'). וכך משמע מחלקת מחוקק (ס"ק ט). ויש מקום לומר שכך דעת הסוברים שבני נח חייבים במצוות פרו ורבו (שאילתות, רש"י, ריב"ן ומאירי, ראו בשמחת הבית וברכתו ו, ט, 11).

מנגד, יש אומרים, שרק אם ילדיו שנולדו לו בעודו גוי התגיירו, קיים בהם מצוות פרו ורבו. כך דעת רמב"ם (אישות טו, ו), מגיד משנה (שם); מאירי (יבמות סב, א, 'היו לו'); ר' אברהם מן ההר (יבמות שם); רא"ש (יבמות ו, ז); טור ושו"ע (אה"ע א, ז); לבוש, כנה"ג ויש"ש (יבמות ו, כח). ובערוך השולחן (אה"ע א, יט-כ) צמצם את המחלוקת וכתב שכולם מודים שגם כשילדיו לא התגיירו פטור ממצוות פרו ורבו, אלא חידושו של הרמב"ם שאם התגיירו – קיים את המצווה, ולא רק נפטר מהחיוב.

[8]. הילדים שיהודי הוליד מנוכרייה אינם נחשבים ילדיו (משנה יבמות ב, ה). ולכן אינו מקיים בהם מצוות פרו ורבו, כ"כ ביד אהרן (אלפנדרי) אה"ע הגהות ב"י יא, בשם מהרשד"ם. וכן עולה מפוסקים רבים, שכתבו שרצוי לגייר את בת זוגו הנוכרית כדי שהיהודי יוכל לקיים עמה מצוות פרו ורבו. ומהם: הרב שלמה איגר (שו"ת יו"ד לד), הרב נח סגל (עולת נח אה"ע ב), הרב יוסף משאש (אוצר המכתבים א, תמו), ראו מסורת הגיור (ה, סוף כב). וכ"כ הרב דוד מועטי (שו"ת צוף דבש יו"ד נו, מסורת הגיור כה, ב). וכ"כ יד פשוטה (אישות טו, א).

לכאורה גם אם הילדים יתגיירו – לא יקיים בהם מצוות פרו ורבו. כן כתב הרב נח סגל (מסורת הגיור כג, י). אולם הרב גלזנר סבר שאם ילדיו יתגיירו, ייתכן שמקיים בהם מצוות פרו ורבו (מסורת הגיור כא, יט, עמ' 497).