אף שהגר אינו צאצא של האבות, בכל התפילות והברכות הוא אומר כמו כל ישראל: "אלוהינו ואלוהי אבותינו, אלוהי אברהם, אלוהי יצחק ואלוהי יעקב", ואומר על הארץ: "שהנחלת לאבותינו". וכן אומר: "אשר קדשנו במצוותיו וציוונו", "אשר בחר בנו מכל העמים". וזאת משום שאברהם אבינו, הוא אביהם של ישראל והגרים כאחד (לעיל א, ט). זהו שאמר ה' לאברהם (בראשית יז, ה): "וְלֹא יִקָּרֵא עוֹד אֶת שִׁמְךָ אַבְרָם וְהָיָה שִׁמְךָ אַבְרָהָם, כִּי אַב הֲמוֹן גּוֹיִם נְתַתִּיךָ". פירשו חכמים: "לשעבר היית אב לארם, ועכשיו מכאן ואילך אתה אב לכל הגויים" (ירושלמי ביכורים א, ד).
ביאר הרמב"ם בתשובתו לרבי עובדיה הגר: "ועיקר הדבר, שאברהם אבינו הוא שלימד את העם והשכילם והודיעם דת האמת וייחודו של הקב"ה, ובעט בעבודה זרה והפר עבודתה, והכניס רבים תחת כנפי השכינה, ולימדם והורם. וציווה בניו ובני ביתו (הם הגרים) לשמור דרך ה', שנאמר (בראשית יח, יט): "כִּי יְדַעְתִּיו לְמַעַן אֲשֶׁר יְצַוֶּה אֶת בָּנָיו וְאֶת בֵּיתוֹ אַחֲרָיו וְשָׁמְרוּ דֶּרֶךְ ה' לַעֲשׂוֹת צְדָקָה וּמִשְׁפָּט וכו'. לפיכך, כל מי שיתגייר עד סוף כל הדורות, וכל המייחד שמו של הקב"ה כמו שהוא כתוב בתורה, תלמידו של אברהם אבינו ע"ה, ובני ביתו הם כולם… נמצא אברהם אבינו ע"ה אב לזרעו הכשרים ההולכים בדרכו ואב לתלמידיו וכל גר שיתגייר". ואף את הארץ שהנחיל ה' לאברהם אבינו, הנחיל גם לכל המתגיירים ההולכים בדרכו.
אמנם לגבי המקומות שבהם מזכירים את הניסים שנעשו לישראל ביציאת מצרים וכיוצא בזה, יוכל הגר לבחור כיצד לומר. אם ירצה, ישנה ויאמר: "שהוצאת את ישראל ממצרים", ואם ירצה, יאמר כנוסח כל ישראל: "שהוצאתנו מארץ מצרים" וכדומה. ונוהגים למעשה לומר תמיד כנוסח כל ישראל, הואיל והגר בכלל ישראל, שנאמר (ישעיהו נו, ג): "וְאַל יֹאמַר בֶּן הַנֵּכָר הַנִּלְוָה אֶל ה' לֵאמֹר הַבְדֵּל יַבְדִּילַנִי ה' מֵעַל עַמּוֹ[3]
ואף ברכת "שלא עשני גוי" יכול לומר ככל ישראל. ואמנם יש אומרים, שהואיל ונולד כנוכרי אינו יכול לומר "שלא עשני גוי" אלא יאמר "שעשני גר" (רמ"א או"ח מו, ד). ויש אומרים שלא יברך כלל, כי הברכה על לידתו, ולא על מה שעשה הגר בבחירתו (ב"ח ז). אולם למעשה, הרוצה לברך ככל ישראל "שלא עשני גוי" – רשאי, שכן אף שנולד כנוכרי, כאשר התגייר התברר שהיה בשורש נשמתו ניצוץ ישראל שמכוחו היה יכול להתגייר, ועל כך הוא יכול להודות בנוסח "שלא עשני גוי" (נזירות שמשון). בנוסף, לפי ביאור המקובלים, הברכה היא על נשמת ישראל שמקבל בכל בוקר כשמתעורר מהשינה (ראו מ"א מו, י; שועה"ר ד, ועוד).
אולם כבר בירושלמי (ביכורים שם) מובא שהלכה כדעת ר' יהודה בברייתא, שגר אומר "אלוהי אבותינו", כי אברהם הוא אב המון גויים, ואמר ר' יהושע בן לוי שהלכה כמותו, וכן הורה רבי אבהו למעשה, שגר יאמר "אלוהי אבותינו". וכ"כ הרמב"ם (הל' ביכורים ד, ג): "הגר מביא וקורא, שנאמר לאברהם: אב המון גוים נתתיך, הרי הוא אב כל העולם כולו שנכנסין תחת כנפי שכינה, ולאברהם היתה השבועה תחלה שיירשו בניו את הארץ". (בכפות תמרים סוכה לח, א, 'ואגב', כתב שהטעם לכך, מפני שלעתיד לבוא הגרים ינחלו את הארץ). וכן הורו רוב הראשונים שהגר מתפלל בלשון ישראל, כ"כ ר"ש ורע"ב (בפירוש למשנה ביכורים שם), וכ"כ ר"י בתוס', רמב"ן, רשב"א, רא"ש וריטב"א לב"ב פא, א, ועוד. וכ"כ הרמב"ם בתשובתו לרבי עובדיה הגר (מהדו' בלאו רצג). אמנם לגבי נוסח יציאת מצרים יוכל לומר בנוסח "שהוצאת את ישראל ממצרים", אבל אם ירצה, יוכל לומר ככל ישראל, כי הרי הוא בכלל כל ישראל. וכן נפסק בשו"ע או"ח נג, יט, שהגר יכול להיות חזן בנוסח הרגיל, ובסימן קצט, ד, לעניין שאומר נוסח ברהמ"ז הרגיל, וממילא יכול לזמן. וכן הסכימו האחרונים. גם בהגדה של פסח אומר ככל ישראל 'עבדים היינו' וכיוצא בזה (אור החיים במדבר ט, יד).
