ה – זהירות בכבוד ספרים מודפסים

ספרי הקודש המודפסים, כגון חומשים וסידורים, או גמרות וספרי ראשונים ואחרונים, אף שאין קדושתם כקדושת ספר התורה שנכתב בדיו על קלף, מכל מקום יש בהם קדושה וצריך לנהוג בהם כבוד (ט”ז יו”ד רעא, ח).

הרוצה להניח ספר מידו או להעבירו לחברו, לא יזרוק את הספר אלא יניחהו בכבוד (שו”ע יו”ד רפב, ה). וכן אסור להכות ביד על הספר (בית לחם יהודה שם). ואין להשתמש בספר קודש כמניפה להשיב רוח על הפנים.

אין לשבת על ספסל שמונח עליו ספר קודש. בשעת הדחק, כשאין מקום להניח עליו את הספר, אפשר לשבת על הספסל כאשר מניחים את הספר על הספסל באופן שהוא עומד ונשען על המשענת ולא שוכב (ע’ ש”ך יו”ד רפב, ט).

אין להניח ספרי קודש על הרצפה, אלא יש להניחם במקום מכובד. וכשאין אפשרות להניחם על מקום מוגבה מהרצפה, יש להניח דבר מה שיחצוץ בין הרצפה לספרים (עיין רמ”א שם רפב, ז).

אין להניח ספר קודש הפוך, ומסופר שכשהיה המהרי”ל רואה ספר שמונח הפוך, היה מנשקו ומיישרו (בית לחם יהודה לסי’ רפב).

אם נפל ספר קודש לרצפה, נוהגים לנשקו בעת שמרימים אותו. ואם נפלו כמה ספרי קודש על הרצפה, יש להזדרז ולהרים את כולם, ורק אח”כ ינשק את האחרונים (שם, ובפ”ת רפב, ז).

כשאדם צריך לצאת באמצע לימודו, לא ישאיר את הספר פתוח, שאין זה כבודו של הספר שיהיה פתוח בלא שילמדו בו, אלא יסגרנו ויצא. ואמרו דרך סגולה, שמי שמשאיר את הספר פתוח – שוכח את תלמודו (ט”ז וש”ך יו”ד רעז, א). אבל מי שיוצא לזמן קצר, אינו צריך לסגור את הספר (ערוה”ש רעז, ב).

הואיל וקדושת התורה מרובה מקדושת הנביאים והכתובים, אסור להניח נ”ך על גבי תורה. אבל מותר להניח חומש אחד על גבי חבירו. וכאשר התורה והנביאים והכתובים כרוכים יחד, מותר לקרוא בכתובים, אף שבאותו זמן דפי הנביאים מונחים על גבי דפי התורה (שו”ע ורמ”א רפב, יט).

הנביאים והכתובים נחשבים באותה המדרגה, ולכן מותר להניח כתובים על גבי נביאים או להיפך (ר”ן מגילה ח, ב). נוהגים שלא להניח ספרים של תורה שבעל פה כגון תלמוד ומפרשים על גבי נ”ך. בספרים של תורה שבעל פה אין חובה לדקדק, אלא כולם שווים ומותר להניחם זה על זה, ואפילו ספרי אחרונים על תלמוד. אבל אין להניח ספר חול על ספר קודש, וכן אין להניח משקפיים או טלפון נייד על ספר קודש.

לפעמים אדם רוצה להגביה את הספר שהוא לומד בו, ומתעוררת שאלה, האם מותר לקחת ספר קודש אחר כדי להגביה את ספר הקודש שבו הוא רוצה ללמוד.

יש אומרים שהרוצה להגביה את הספר שהוא לומד בו, רשאי לקחת ספר קודש אחר ולהניח תחתיו (מ”א או”ח קנד, יד), ויש אוסרים (ט”ז יו”ד רפב, יג). והמהדרים מחמירים והרוצים להקל רשאים. ואם הספר כבר מונח שם ממילא, גם המהדרים רשאים להניח עליו את הספר שרוצים ללמוד בו, למרות שעל ידי כך מסתייעים בספר שתחתיו כדי להגביהו (ט”ז שם).

תפריט ההלכות בפרק

תפריט הפרקים בספר

ההלכות בפרק

דילוג לתוכן