ב – פסולי חיתון

לא כל איש ואישה רשאים להינשא זה לזה. למשל אח ואחות אסורים להינשא זה לזה. וכן אסור לאדם לישא את דודתו, אבל לדוד מותר לשאת את אחייניתו (כמבואר להלן ו, א-ב; ו, ה-ז).

איסור חמור ליהודי להינשא לגוי, בין אם האיש יהודי והאישה גויה בין אם האישה יהודייה והאיש גוי. אם חס ושלום עברו על האיסור, דין הילדים כדין האם, שאם היא יהודייה ילדיה יהודים ומותר להם להינשא ליהודים, ואם היא גויה ילדיה גויים ואסור להם להינשא ליהודים.

אסור לבן או בת ישראל להינשא לממזר או ממזרת, היינו למי שנולד באיסור חמור, כמו באיסור אשת איש או גילוי עריות במשפחה. אמנם מותר לממזר או ממזרת להינשא זה לזה או לגר או גיורת, אבל הילדים שייוולדו להם יחשבו ממזרים (להלן ו, ט-י). ומכל מקום אל לאדם להחליט בדין זה בלא התייעצות מעמיקה עם רב.

לכהנים זכרים ישנם איסורי חיתון נוספים, הואיל והוקדשו לעבודת בית המקדש. לפיכך אסור להם לשאת: גיורת, גרושה, חלוצה, חללה וזונה. חללה היא בת של חלל, היינו בת של כהן שקדושתו חוללה מפני שנולד לכהן שנשא אישה שאסורה עליו כגון גרושה. וכך נמשך הדין עד סוף כל הדורות, שכל בת הנולדת לצאצאי חללים אסורה לכהן. זונה היא יהודייה שקיימה יחסי אישות ברצון או באונס עם גוי או בגילוי עריות במשפחה. לבנות כהן אין הגבלות, אלא כל שכשר לנישואים עם בת ישראל כשר לנישואים עם בת כהן. אמנם נהגו בנות כהן להשתדל להתחתן עם כהנים או ישראלים תלמידי חכמים (פסחים מט, א).

ההלכות בפרק

דילוג לתוכן