יש שואלים מדוע בתהליך הנישואין האיש מקדש והאשה מתקדשת, החתן פורש את חסותו על הכלה ומכניסה לביתו, ומקבל אחריות לדאוג לכל מחסורה ולאושרה כפי מנהג ההינומא והחופה וחדר הייחוד (להלן ה, ד-ה; יב). בנוסף לכך, למדנו (בהלכות ו-ז), שבמשך הזמן התחוללו שינויים במעמד האיש והאשה ובהלכות הנישואין, הכתובה והגירושין, והשאלה מדוע. כדי לנסות להבין את כל זה צריך לחזור לשורש. [4]
בתחילה היו כלולים באדם הראשון שני פרצופים, של זכר ושל נקבה מחוברים גב אל גב, כשפרצוף הזכר בולט יותר מפרצוף הנקבה, ולכן כאשר הופרדו, התודעה של האדם הראשון נשארה אצל הזכר. ועל כן הוא זה שחיזר אחר חוה שנפרדה ממנו, ואמר (בראשית ב, כג): "זֹאת הַפַּעַם עֶצֶם מֵעֲצָמַי וּבָשָׂר מִבְּשָׂרִי, לְזֹאת יִקָּרֵא אִשָּׁה כִּי מֵאִישׁ לֻקְחָה זֹּאת". כעין סיפורו של אדם הראשון קורה בכל הזוגות. בשורשם העליון נשמותיהם מחוברות, ובתהליך ירידתם לעולם, הופרדה נשמת הנקבה מהזכר, ועל כן הוא זה שצריך לחזר אחר אבדתו (קידושין ב, ב), ולכן הוא מקדש את אשתו ומכניסה לחופה, ועליו המצווה ליזום את החיבור עימה כדי לשמחה במסגרת מצוות עונה ולשם מצוות פרו ורבו, והמצווה על האישה להתקדש ולהיפתח ולקבל את החתן.
לאחר כל שלב שהאיש יוזם, האשה בקבלתה את בעלה עושה את הקשר ביניהם עמוק ושלם, ומעלה אותו למדרגה גבוהה יותר. אם נתבונן, נמצא שכוחו של האיש ביוזמה הראשונה, בפריצת הדרך, בחיזור ובקידושין. אולם לאחר שהאיש מקדש את אשתו, פעמים שכוחו נחלש, ונטייתה של האשה להשקיע אז יותר בקשר ביניהם ולהעמיק אותו. דבר זה מתבטא גם בכך שהאשה קולטת את זרעו של האיש, וממשיכה לפתח אותו בכל משך העיבור עד הלידה. מהצד הגלוי, הזכר ראשון, מנהיג ומוביל, ולכן הוא זה שצריך ליזום את הקשר. מאידך, כיוון שהזכר נחשב כממשיכו של האדם הראשון והאשה את חוה, הרי שמצד מסוים הנקבה מבטאת שלב גבוה יותר. שכן החומר שממנו נברא האדם הוא עפר מהאדמה, ואילו האישה נוצרה מהאדם (בראשית ב, ז; ב, כא-כג). ואמרו חכמים (עירובין יח, א) שבנה ה' את האשה באופן מיוחד כדי לייפותה, שנאמר: "וַיִּבֶן ה' אֱלוֹהִים אֶת הַצֵּלָע אֲשֶׁר לָקַח מִן הָאָדָם לְאִשָּׁה". ועל כן יש בכוחה של האשה להעמיק ולהעלות את הקשר שביניהם למדרגה גבוהה יותר.
כוחו של האיש גלוי וחיצוני יותר, וכוחה של האשה מוסתר ופנימי. סדר העולם הוא שבתחילה הצד החיצוני מתגלה ואח"כ הצד הפנימי. וכך בתחילה מעמדו של האיש גבוה יותר, הוא מחזר, מקדש ומעורר למצוות עונה ופרו ורבו. אולם ברבות השנים, בזכות מעלתה של האשה, שיכולה לקלוט את היוזמה שלו לפתחה ולעשותה דבר שלם, מעמדה עולה. עד שבמבט מעמיק, פעמים רבות מוצאים שהשפעתה מרובה משל האיש.
אם נתעמק, נמצא שכשם שיוזמתו של האיש בשלב הראשון מניעה בסתר את האשה בכל פועלה בשלב השני, כך גם האשה מניעה בסתר את השלב הראשון. אמנם החיזור הגלוי החיובי נעשה על ידי האיש, אולם האשה בעצם קיומה הטוב והיפה מושכת אותו לחזר אחריה. אמנם האיש הוא שמקדש את האשה, אולם האשה ברצונה העמוק ליצור זוגיות ומשפחה, מביאה אותו לכך. ויש מקרים שבהם האיש רוצה להתחבר לאשה בלא התחייבות ארוכה, ורק מפני שהאשה אינה מסכימה להתחבר אליו בלא נישואין מחייבים, הוא נושא אותה לאשה.
