חיפוש
סגור את תיבת החיפוש

פניני הלכה

ז – משמעות סכום הכתובה בימינו

בעבר היתה חשיבות עצומה לסכום שנכתב בכתובה. אבל כיום אין כמעט משמעות לסכום זה, וגם אם החתן והכלה יגיעו חס וחלילה לגירושין, לסכום שנכתב בכתובה תהיה משמעות מועטה, משום שחכמי הראשונים קיבלו את שתי תקנותיו של רבנו גרשום מאור הגולה: א) אסור לאדם לשאת שתי נשים,
ב) אסור לאדם לגרש את אשתו ללא הסכמתה. תקנות אלו הפכו את הקערה על פיה. עד אז הכוח היה בידיו של הבעל, הוא היה יכול לגרש את אשתו ללא הסכמתה, ולכן היה צורך לדאוג לאישה, שאם יגרשנה, ישלם לה את הסכום הנקוב בכתובה. באותם הימים המשא ומתן על סכום הכתובה היה משמעותי ביותר, כי על ידי גובה הכתובה משפחת הכלה הבטיחה את עתידה, הן על ידי הרתעת הבעל מלגרש אותה בשרירות לב, והן למקרה שבכל זאת יחליט לגרשנה, שאז יצטרך לשלם לה סכום שיאפשר לה קיום סביר לאחר הגירושין.

אולם מעת שקבלו ישראל את תקנות רבנו גרשום, הבעל אינו יכול לגרש את אשתו ללא הסכמתה. וכל זמן שלא תסכים להתגרש, לא יוכל להתקשר עם אשה אחרת, הואיל ואסור לו להיות נשוי לשתי נשים, ולכן אף אם כתוב בכתובתה סכום זעום, כל זמן שלא תתרצה להתגרש, לא יוכל הבעל לנתק את קשריו עימה, וכך תוכל האשה לדרוש מבעלה את הסכום הסביר לדעתה תמורת הסכמתה לקבלת הגט.[2]

כלומר, מקבלת התקנות של רבנו גרשום, הגירושין תלויים במשא ומתן שבין בני הזוג, ואם רצונו של הגבר לגרש את אשתו חזק מרצונה להתגרש, בדרך כלל יצטרך לשלם לה את מחיר הכתובה או יותר. ואם להפך, האשה רוצה להתגרש יותר מהאיש, מן הסתם תוותר לו על חלק מהכתובה ואולי אף תשלם לו על כך שיסכים להתגרש ממנה. במקרים נדירים מאוד, שהאשה בשום פנים לא מוכנה לקבל גט, ולדעת בית הדין המצב המשפחתי שביניהם מחייב גירושין, אם מאה רבנים יסכימו לזה, יתירו לבעל לשאת עוד אשה.

גם במקרה של פטירת הבעל אין משמעות לסכום שנכתב בכתובה, מפני שכבר שנים רבות שהמנהג הוא שהאיש והאשה שותפים בנכסיהם, וכך הוא גם החוק, וממילא בעת שהבעל נפטר האשה מקבלת לפחות מחצית מרכושם המשותף, שזה בדרך כלל יותר משווי הכתובה. ולכן כיום, אין סיבה שמשפחות החתן והכלה יתווכחו ביניהם על גובה סכום הכתובה. ורק במקרה שהחתן מציע סכום נמוך במיוחד, או שצד הכלה תובע סכום גבוה במיוחד, יש מקום לחשוש שסכומים אלו יהוו בסיס למשא ומתן במידה ויתגרשו, ולכן על הצד שכנגד לעמוד ולתבוע שסכום הכתובה יהיה סביר, כמקובל אצל רוב הזוגות במעמדם.

בהמשך יבוארו ביתר פירוט ההבדלים בין מעמד האיש והאישה והשינויים שחלו בזה, וחשיבות הכתובה בימינו. בינתיים נמשיך לבאר את הלכות הכתובה.


[2]. לא זו בלבד, אלא שמאז בדרך כלל הצד של הכלה היה צריך לשלם סכום גבוה יותר לחתונה, מפני שמשפחת החתן לא היתה מוכנה שהחתן יקבל על עצמו לפרנס את אשתו ובנוסף לכך לא יוכל לגרשה ללא הסכמתה, וכך על פי דרישתה הסכום שבכתובה היה נמוך, וכנגדו משפחת הכלה היתה צריכה לשלם סכומים גדולים עבור החתונה. וככל שהחתן היה יותר מוצלח וממשפחה יותר מבוססת, או שהתקופה היתה יותר קשה מבחינה כלכלית, כך הצד של הכלה היה צריך לשלם יותר. עד שהגיע מצב שהורים עניים לא הצליחו לחתן את בנותיהם, והיה עליהם לחזר על הפתחים עבור 'הכנסת כלה'.

תפריט

פניני הלכה סט 19 ספרים
לרכישת הספרים לחצו כאן
דילוג לתוכן