יום השנה (יורצייט) הוא יום המיתה של האב או האם בכל שנה ושנה. כאשר הדבר אפשרי, הבנים והבנות פוקדים את קבר הוריהם, ואף קרובים נוספים מצטרפים אליהם.
אמרו חכמים שבכל שנה ושנה דנים את הנפטר בבית דין של מעלה, ואף שחייו כבר הסתיימו, השפעתו לא הסתיימה. שאם מתברר שילדיו שהשאיר אחריו חוטאים, עליו להיענש על כך, מפני שלא חינך אותם כראוי. ואם הם מתעלים במעשים טובים, הרי שחינוכו ומורשתו ממשיכים להשפיע לטובה, והוא זוכה לשכר ולעליית מדרגה. לפיכך, נוהגים הילדים ביום השנה של הוריהם להתעורר לתשובה ולהוסיף בלימוד תורה ובמעשים טובים ובמתן צדקה ובתפילה ובקדיש לעילוי נשמת הוריהם. רבים נוהגים להתענות ביום זה לשם תשובה, ומי שהתענית קשה לו רשאי לתרום צדקה במקום התענית. בעבר היו רגילים להדליק נר נשמה בבית הכנסת כדי שיוסיף אור בתפילה לכבוד שמיים, וכיום שמאירים בנורות חשמל אין בכך כל כך תועלת, ומכל מקום כזכר לכך יש נוהגים להדליק נר נשמה בבית, והעיקר לתת במקום הנרות תרומה להחזקת בית הכנסת או לעניים.
