יא – עבדות בהווה ובעתיד

דיני עבדים תלויים ביובל, שבו צריכים כל העבדים להשתחרר. ומשבטל היובל גם דין עבד עברי ושפחה עברייה בטל, ואין היתר ליהודי למכור את עצמו לעבד או את בתו לשפחה, ואין היתר ליהודי לקנות עבד יהודי או שפחה עברייה (ערכין כט, א; רמב”ם הל’ עבדים א, י).

נראה בבירור שגם לאחר שיחזרו כל ישראל לארצם וישבו על אדמתם כתיקונם ויחזור היובל לנהוג, דין עבדים לא יחזור לנהוג. שכן למדנו שהעבדות היא מצב של בדיעבד, כורח שנועד לקיום האדם שלא ימות ברעב, ועל כן בתקופה שבה חברה בריאה מסוגלת לספק מזון לעניים שלא ימותו ברעב, חובה עליה לבטל את העבדות מהעולם. שכבר למדנו (בהלכה ז) שאסור לאדם שיש לו לחם לקיים את נפשו למכור את עצמו לעבד, ואם כן בימינו, שזכינו להתקדם מבחינה כלכלית עד שהחברה מסוגלת לספק מזון לעניים, גם לאחר שהיובל יחזור, אסור יהיה לאדם למכור עצמו לעבד, וכן יהיה אסור לאדם לקנות את חברו לעבד. [6. וכיוצא בזה למדנו שהתורה התירה לאיש לשאת שתי נשים, אבל מכלל דבריה למדנו שאין הדבר רצוי, ועל כן כאשר הדבר התאפשר, תקנו חכמים שלא לשאת שתי נשים (עיין שמחת הבית וברכתו י, ט).]

וכן למדנו (הלכה ט), שאין האב רשאי למכור את בתו לשפחה אלא אם כן נעשה עני עד שלא נותר לו כלום, לא קרקע ולא מטלטלים, ואפילו את הכסות שעליו הוא צריך לשלם בחובו. אם כן בימינו, אין היתר למכור בת לשפחה. ואמנם עדיין יש מצבים שבהם ההורים אינם מסוגלים לגדל את ילדיהם, אבל אין זה מפני שהם רעבים ללחם, אלא מפני מצבם הנפשי. ולכן הפתרון לכך כיום הוא ‘משפחה אומנת’. אם אפשר עדיף שהמשפחה האומנת תהיה מקרובי משפחתם, וכשאין להם קרובים מתאימים, יש לבחור הורים טובים שיוכלו לטפל בילד ולחנכו.

גם גנבים שייתפסו בגנבתם בלא יכולת לשלם, לא יימכרו לעבדים, שהרי למדנו (בהלכה הקודמת) שמוסד העבדות נועד כדי לקיים את האדם שלא ימות מרעב, ועוד למדנו (בהלכה ח), שצריך להתאמץ מאוד לשמור על כבודו ורווחתו של העבד, עד שמוכרחים להבין, שהעבדות אינה רצויה. ולכן כאשר המצב הכלכלי משתפר, עד שאין הכרח לנקוט בצעד חריף שכזה כדי להשיב את הגנבה, אסור למכור גנב לעבדות. אמנם ראוי ללמוד ממצווה זו את דרך ענישתם ושיקומם של הגנבים ושאר הפושעים, שראוי להתקין להם מסגרת שתשלב בתוכה מאסר חלקי עם עבודה מועילה וחינוך לתורה, לערכים ולחריצות. הצעה זו עדיפה על המאסר שנוהג כיום, שבו האסיר מתרגל לחיי בטלה, ואינו מחזיר אפילו מעט מחובו, אלא להיפך, לומד מחבריו לכלא כיצד להיות פושע מקצועי ומתוחכם יותר. גם העירוב של אסירים שונים, כגנבים עם אנסים ורוצחים, במקרים רבים פוגע בשיקומם. גם הסוהרים כיום אינם נבחרים על פי מידותיהם התרומיות, כי תפקידם הוא להשליט סדר ולא לחנך את הגנב וללמדו לעבוד בחריצות ויעילות, כדי שלאחר שישתחרר יוכל לעמוד על רגליו. אמנם כבר נעשות פעולות חשובות בכיוון, אבל יש להמשיכן תוך חתירה לכך שהגנב ישלם כמה שיותר מחובו, ויחד עם זה יתחנך לעצמאות, אחריות וחריצות, כדי שלאחר שחרורו יוכל לפתוח דף חדש לחיים מועילים וטובים.

ההלכות בפרק

דילוג לתוכן