חיפוש
סגור את תיבת החיפוש

פניני הלכה

ט – עירוב כלים

גם כאשר רוצים להכין מאכל פרווה קר, נכון להכין אותו במערך כלים ממין אחד, חלבי או בשרי, כדי לשמור על ההפרדה בין כלי בשר לחלב. לדוגמא, כאשר מכינים את מאכל הפרווה בקערה בשרית, נכון לערב אותו בכף בשרית. אמנם בשעת הצורך, כגון כאשר ממהרים ואין שם כף בשרית שטופה, אפשר לערב את מאכל הפרווה בכף חלבית או להפך.[9]

במטבחים שיש בהם עובדים רבים, כגון במטבחים של מוסדות חינוך, הניסיון הראה שבלא קביעת נהלים מחמירים, חשש הבלבול בין בשר לחלב גובר. קל וחומר כאשר חלק מהעובדים אינם מדקדקים במצוות, כמו במטבחי הצבא, ובמטבחי אולמות, בתי מלון ומסעדות. לכן מקובל לקבוע למטבחים ציבוריים נהלי הפרדה מחמירים בהרבה מהמקובל במטבחים ביתיים, ועל כך אמונים הרבנים האחראים על מתן תעודות כשרות, שלפי ניסיונם והכרת עובדי המטבח קובעים את נהלי ההפרדה הנצרכים לשמירת הכשרות.


[9]. בשעת הדחק, מותר להשתמש בכלי שרגילים להשתמש בו למאכלים חלביים צוננים – לשם אכילת מאכלים בשריים צוננים או להפך, ובתנאי שהכלי שטוף היטב (להלן לג, יא). ואף שמעיקר הדין כלים שמשתמשים בהם בצונן – הכשרתם בהדחה (ע"ז עה, ב), כלומר בניקוי על ידי שטיפה. ואם כן כלים שמיועדים למאכלים קרים, מותר להשתמש בהם גם למאכלים בשריים וגם למאכלים חלביים בתנאי שישטפו אותם ביניהם. אולם מנהג ישראל לבצר את ההפרדה בין בשר לחלב ולהקפיד שלא להשתמש באותם הכלים לבשרי ולחלבי. בנוסף לכך, בשמירת ההפרדה נמנעים מכמה חששות: העיקרי, שמא לא ינקו את הכלים היטב בין המינים. עוד יש לחשוש שמא יבואו להשתמש בהם בחם, או שמא ישהו בהם מאכלים למשך יממה ואזי לחלק מהפוסקים הכלי בולע מדין 'כבוש כמבושל' (להלן לה, ט). ואפשר שגם חכמים שאמרו שבהדחה מכשירים כלי ששימש לבשר לשימוש חלב, לא התכוונו שישתמשו באותו הכלי באופן תדיר לשני המינים, אלא שבמקרה וצריכים להשתמש בהם למין השני או לקראת פסח – הכשרתם בהדחה. וגם אם בזמנם לעיתים הקילו בכך מפני יוקר הכלים, כיום אין מקום להקל בזה, וכפי שמקובל כיום ברוב בתי ישראל שנוהגים לקנות כלים מיוחדים לפסח וממעטים בהכשרת כלי חמץ לפסח. ולכן רק בשעת הדחק אפשר להקל להשתמש בכלי בשרי קר למאכל חלבי או להפך. לא זו בלבד, אלא שנכון להפריד בין הכלים, שלא להשתמש בבת אחת בכלים בשריים וחלביים אפילו בעת הכנת מאכל פרווה קר, כדי לבצר את ההפרדה שבין המינים. אמנם כיוון שהמאכל פרווה והכלים שטופים, בשעת הצורך מותר, ואפילו הוא צורך קל, כגון שאין שם כלי שטוף או שזה הכלי המתאים ביותר למטרה זו.

תפריט

פניני הלכה סט 19 ספרים
לרכישת הספרים לחצו כאן
דילוג לתוכן