י – כלי פרווה

מצד הדין אין צורך להחזיק כלי פרווה, כי גם כאשר רוצים לבשל מאכל פרווה ולאכול את חלקו עם בשר ואת חלקו עם חלב, אפשר לבשלו בסיר מתכת בשרי או חלבי נקי (כמבואר בהלכה ח). אולם בפועל, רבים נוהגים להדר להחזיק כלי פרווה, כדי להכין בהם מאכלים שאת חלקם רוצים לאכול עם בשר ואת חלקם עם חלב. אחד הטעמים להידור, החשש שמא לעיתים אין מנקים את הכלים היטב ונשאר בהם טעם בשר או חלב. הידור זה נעשה נפוץ יותר בעקבות הוזלת מחירי הכלים.

מנגד, יש מעדיפים מלכתחילה שלא להחזיק כלי פרווה, מפני שלעיתים נוצרים מהם בלבולים, שכן על ההפרדה בין בשר לחלב רגילים להקפיד, אולם על הפרווה אין רגילים להקפיד כל כך, ואולי יטעו לבשל בסיר פרווה תבשיל בשרי ובטעות יערבו אותו אחר כך עם חלב או להפך. וגם אין יודעים אם לנקות את כלי הפרווה עם הכלים הבשריים או החלביים.

לנוהגים להשתמש בכלי פרווה, אם טעו ובישלו בכלי פרווה מאכל בשרי או חלבי, מכשירים את הכלי בהגעלה כדי להחזירו למצב פרווה. אם נשפך עליו חלב רותח או רוטב בשרי רותח, מנגבים את הרוטב ומערים על אותו מקום מים רותחים, כדי להשאירו פרווה.

מצד הדין מותר להדיח במדיח או בכיור את כלי הפרווה עם כלים בשריים או חלביים, והם נותרים פרווה. אמנם כאשר מדובר במדיח גרוע שנותרות בו שאריות שומנים ומאכלים, אין להדיח בו כלי פרווה עם כלים בשריים או חלביים. וכן בכיור, אם משרים שם את הכלים עם מים חמים מאוד או למשך יממה ויותר, אין להשרות כלי פרווה עם כלים חלביים או בשריים. אכן זה אחד מהבלבולים שעלולים להיווצר מכלי הפרווה, שההפרדה הברורה שבין בשר לחלב מטשטשת, ולכן יש מהדרים לנקות תמיד את כלי הפרווה בנפרד.

ההלכות בפרק

דילוג לתוכן