יא – טעויות ותקלות

כאשר מבשלים תבשיל פרווה בסיר בשרי, אין לערב אותו בכף חלבית, וכן להפך. טעה ועירב, כל זמן שהסיר והכף היו ממתכת, והיו נקיים לפני תחילת הבישול, התבשיל כשר והכף אינה צריכה הכשרה.

טעה ועירב תבשיל בשרי בכף מתכת חלבית או להפך. אם הכף היתה נקייה, בדיעבד התבשיל כשר, הואיל וכף מתכת נקייה אינה פולטת טעמים. אבל הכף צריכה הכשרה בהגעלה, מפני שהשתמש בה פעם בחלב רותח ופעם בבשר רותח (להלן לב, 11).

לעיתים מבשלים בעת ובעונה אחת על הכיריים תבשיל בשרי ותבשיל חלבי או פרווה בסיר מתכת חלבי, ואם ניתז רוטב מהסיר הבשרי על דפנות הסיר החלבי, כיוון שכולו היה רותח, כולו צריך הכשרה בהגעלה. אולם התבשיל שבתוכו כשר, הואיל והטעם אינו עובר אליו מהנתז דרך המתכת.[10]

אם ניתז רוטב בשרי רותח על דופן של סיר מתכת חלבי קר או להפך, כיוון שהסיר שקיבל את הנתז היה קר, רק קליפתו נפגמה מהנתז, ולכן אין צריך להגעיל את כולו, אלא די לערות מים רותחים מקומקום על המקום שעליו הרוטב ניתז, וכפי הכלל ‘כבולעו כך פולטו’. וכך עושים: מנגבים את הרוטב מהסיר ומערים מים רותחים על אותו מקום. ונוהגים לשפוך שם מים בשפע, בשיעור של פי שישים יותר מקליפת הסיר במקום שעליו הרוטב ניתז, וכשיש ספק אם יש במים פי שישים מקליפת הסיר באותו מקום, מערבים במים מי סבון (פנה”ל פסח י, י; להלן לג, ד).

טעה וחתך בשר רותח בסכין מתכת חלבית, אם הסכין היתה נקייה כמקובל, הבשר כשר, והסכין צריכה הכשרה בהגעלה (להלן לב, ח). ואם הבשר היה קר, הסכין צריכה ניקוי טוב אבל אינה צריכה הכשרה.


[10]. כלי עץ וחרס וכל שאר החומרים שבולעים ופולטים טעמים: בישל מאכל פרווה בסיר עץ בשרי וכף עץ חלבית בני יומם, ולא היה בתבשיל פי שישים כנגד הסיר וכנגד הכף, התבשיל אסור, והכלים צריכים הגעלה. ואם היה פי שישים כנגד מה שנכנס מהכף לסיר, התבשיל כשר, והכף צריכה הגעלה והסיר אינו צריך הגעלה, הואיל והטעם שיצא מהכף התבטל בשישים. ואם הסיר או הכף לא היו בני יומם, ולא היה בתבשיל פי שישים כנגד הסיר וכנגד הכף, התבשיל כשר והכלים צריכים הגעלה (שו”ע צד, א; ג-ד). אם אחד הכלים שצריכים הגעלה היה מחרס, אין לו תקנה (להלן לב, י). סיר חרס או עץ שמבשלים בו בשר וניתז על דופנו מבחוץ חלב, כמבואר להלן לב, 19, פעמים שגם התבשיל נאסר והסיר צריך הגעלה, ואם הוא חרס אין לו תקנה.

עירב תבשיל בשרי בכף עץ חלבית בת יומה, ולא היה בתבשיל פי שישים יותר ממה שנכנס מהכף לסיר – התבשיל אסור והכף צריכה הגעלה. ואם יש בתבשיל פי שישים או שהכף אינה בת יומה – התבשיל כשר והכף צריכה הגעלה. היתה הכף שצריכה הגעלה מחרס, אין לה תקנה.

ההלכות בפרק

דילוג לתוכן