ה – אבקת חלב נוכרים

מחלוקת נוספת התעוררה על ‘אבקת חלב’, היינו חלב שאידו את הנוזלים שבו עד שנשארה ממנו אבקה. ב’אבקת חלב’ משתמשים להטעמת מוצרים כשוקולד, כאשר מעוניינים בחומרים ובטעמים המרוכזים של החלב בלא תוספת הנפח של הנוזלים. כמו כן ניתן לשמר ‘אבקת חלב’ זמן רב, ובשעת הצורך להוסיף לה מים ולקבל משקה דומה לחלב רגיל, שכמעט כל מרכיביו התזונתיים קיימים בו.

לדעת רוב הפוסקים, הואיל וברור לנו ש’אבקת החלב’ נעשתה מחלב טהור, לשיטה הראשונה והשנייה שלמדנו בהלכות הקודמות, היא כשרה. בנוסף לכך, במדינות מתוקנות שיש בהן פיקוח על החברות שלא ירמו ויכניסו חלב טמא בחלב הפרה שממנו מפיקים ‘אבקת חלב’, אפשר להחשיב את הפיקוח הממשלתי והציבורי כפיקוח של ישראל, ואזי גם לשיטה השלישית החלב יהיה כשר. ואף מי שאינו מסכים להקל על סמך טיעונים אלו לגבי חלב נוכרי, צריך להקל ב’אבקת חלב’, מפני שחכמים גזרו איסור על חלב שנחלב על ידי גוי ולא על מוצר חדש שנעשה ממנו. וכשם שהיו צריכים לגזור גזירה נוספת על גבינה, ובלא זאת היתה הגבינה מותרת, כך בלא גזירה מיוחדת על ‘אבקת חלב’, כאשר ברור לנו שהיא נוצרה מחלב של בהמה טהורה, היא מותרת באכילה.

ויש מהמחמירים בחלב נוכרי שנחלב עבור חברה אמינה, שמחמירים גם ב’אבקת חלב’ שנעשתה ממנו, מפני ש’אבקת חלב’ היא החלב עצמו בלא הנוזלים שלו, וממילא הגזירה על חלב נוכרי חלה גם על ‘אבקת חלב’ שייצרו ממנו. ומה שהוצרכו לגזור על הגבינה גזירה מיוחדת, מפני שהגבינה מיוצרת תמיד מחלב טהור, כי רק הוא מתגבן, וממילא כשרצו לאסור גבינת גויים, הוצרכו לאסור אותה בגזירה נוספת מטעמים אחרים. אולם ‘אבקת חלב’ ניתן לעשות גם מחלב טמא, וממילא גזירת חלב חלה גם עליה.[6]


[6]. המקילים: זקן אהרן ח”ב יו”ד מד; הר צבי יו”ד קג; דבר יהושע ח”ג יו”ד יז-יט; בית אבי ח”א יו”ד עב ועוד. וכן הסכימו: ישכיל עבדי ח”ה יו”ד ט; ציץ אליעזר טז, כה. מנגד החמירו: הרב מרדכי אליהו במאמר מרדכי ח”א יו”ד ד, בנין אב ה, מז. ולכך נטה בשבט הלוי ה, נט, ורק בשעת הצורך הקל. לאבקת החלב יש דין של מאכל חלבי, ואם התערבה במאכל אחר, למרות שהיא מדוללת מהנוזלים שבה, בטלה בשישים והמאכל פרווה. ורק אם מרגישים בפועל את טעם החלב במאכל, יש להחשיבו כחלבי (עי’ שבט הקהתי ד, קצה).

תפריט ההלכות בפרק

תפריט הפרקים בספר

ההלכות בפרק

דילוג לתוכן