במחלוקת העקרונית על חלב ו'אבקת חלב' מחברות אמינות ומפוקחות – הלכה כדעת המקילים, מפני שסברתם נראית, ודעת רוב הפוסקים הראשונים והאחרונים להקל, ובנוסף לכך, הכלל הוא שבמחלוקת בדברי חכמים הלכה כדעת המיקל. לגבי 'אבקת חלב' עמדת המתירים עוד יותר מרווחת, שכן גם מבין המחמירים בחלב נוכרי יש שמקילים ב'אבקת חלב'. לפיכך ניתן להעניק כשרות רגילה למוצרי חלב שידוע שלא מעורב בהם חלב טמא למרות שנחלבו בלא פיקוח ישראל. אמנם כשרות מהדרין יש להעניק רק לחלב שנחלב בפיקוח ישראל על ידי משגיח או מצלמות. וישראל קדושים, כל זמן שההחמרה אינה כרוכה בעלויות גבוהות, נוהגים להדר כשיטת כל הפוסקים. לכן בכל ההכשרים של הרבנויות בארץ ישראל מקובל להדר שלא לצרוך חלב נוכרים, אבל למוצרים שיש בהם אבקת חלב מעניקים הכשר כפי עיקר ההלכה.
כשרות מהדרין מצריכה הקפדה על עוד שתי סוגיות: הראשונה, כפי שלמדנו (לעיל כ, ג), לעיתים וטרינרים נאלצים לבצע ניתוחים בבהמות, כניתוח קיסרי לבהמה שמקשה להמליט, וניקוב הכרס להוצאת גזים מסוכנים. ויש אומרים שלאחר הניתוחים הללו הן נחשבות טריפות, וממילא החלב שלהן נאסר באכילה. ואמנם למדנו (לעיל כ, 4) שהעיקר להלכה כדעת המקילים הסוברים שניתוחים אלו אינם מטריפים את הפרות, ובנוסף לכך, חלב המנותחות בטל בחלב הכשרות, אולם בכשרות מהדרין יש לחשוש לדעת המחמירים ואין לערב חלב של פרות שעברו ניתוחים שכאלה.
השנייה, בכשרות מהדרין יש להקפיד שלא לערב חלב שנחלב ברפתות שאין מקפידים בהן על שמירת שבת. ואמנם כפי שנלמד (בהלכה יא), כיוון שהאיסור ליהנות מחלב שנחלב בחילול שבת הוא מדברי חכמים, במצב של ספק אין איסור, ולכן בכשרות רגילה אפשר לשלב חלב שהובא מרפתות שאין מקפידים בהן על שמירת שבת, שכן אין ודאות שמדובר בחלב שנחלב בחילול שבת, כי אולי הוא נחלב ביום חול ואולי נחלב בשבת על ידי גוי. אולם בכשרות מהדרין יש להקפיד לצרוך חלב מרפתות שמקפידים בהן על שמירת שבת.
לסיכום, ניתן להעניק כשרות לחלב נוכרים ול'אבקת חלב' מחלב נוכרים, שנחלב עבור חברות גדולות ומפוקחות, בלא לחשוש לחלב טריפות. וכן מותר להעניק כשרות לחלב מרפתות של ישראל שאין מקפידים לחלוב בלא חילול שבת. וכן נוהגים גופי כשרות שונים. והרוצים להדר, מחמירים בארבע הסוגיות הללו, וזו ההגדרה של מוצרי חלב כשרים למהדרין.
