יא – שימוש במטבח ובמנגל טרף

כפי שלמדנו (לב, ג) אסור להשתמש בכלים שצריכים הכשרה למאכלים חמים, שהואיל ובישלו בהם מאכלים אסורים, צוותה התורה להכשירם. עתה נוסיף, שלכתחילה גם אין להשתמש בהם למאכלים קרים אפילו כדרך ארעי. ואף אין להשתמש בכלים בשריים למאכלים חלביים קרים או להפך.

אמנם בשעת הדחק, כגון מי שהגיע לבית אירוח (צימר) ואין לו כלים כשרים ואין לו אפשרות להכשיר את כלי הטרף, רשאי להשתמש באופן ארעי בכלים בשריים נקיים למאכלים חלביים קרים או להפך. וכן מותר בשעת הדחק להשתמש בכלים טרפים נקיים למאכלים קרים יבשים ונוזליים, כגון בצלחות לסלט, ובכוסות לשתייה קרה, ובכפיות לאכילת יוגורט וגבינה, ובקערות מרק לחלב עם דגנים. מפני שכל זמן שהכלים נקיים ואוכלים בהם מאכלים קרים, אינם מבליעים טעמים במאכלים.[12]

כאשר רוצים להשתמש במנגל, כיוון שהמאכל נוגע ישירות ברשת, חייבים להכשירה. וכיוון ששימושה באש גם הכשרתה באש, ויש להקפיד שהאש תגיע לכל חלקי הרשת כפי שהיתה יכולה להגיע בעת השימוש בטרף. ואין צורך לנקות את הרשת, שהואיל ומכשירים אותה בליבון חמור, כל המאכלים הדבוקים בה נשרפים ונפסלים לחלוטין מהיות ראויים למאכל.


[12]. רבים מהראשונים סוברים שמותר להשתמש בכלי טרף למאכלים קרים, הואיל ומאכלים קרים אינם בולעים מהטעם הבלוע ודבוק בכלי הטרף. כ”כ תרומה, סמ”ג, סמ”ק, רא”ש, רבנו ירוחם, אורחות חיים, אוהל מועד, שערי דורא, מהרי”ל ושו”ע צד, ג. מנגד, יש אומרים שאסור להשתמש בכלי טרף גם במאכלים קרים שמא ישתמשו בהם בחמים (רוקח ומרדכי). ויש אומרים שרק מאכלים יבשים קרים אפשר לאכול בכלי טרף ולא נוזליים (תוס’, או”ה הארוך, רדב”ז). הרמ”א קכא, ה, הכריע, שכדרך קבע אין להשתמש בכלי טרף אבל כדרך ארעי מותר. וכ”כ הרבה אחרונים ומהם: ש”ך צא, סו”ס ג’, פר”ח ג, פמ”ג. ואף שנראה לכאורה משו”ע שהתיר לכתחילה להשתמש גם כדרך קבע בכלי טרף למאכלים קרים, ברור שרק בדיעבד ובשעת הצורך הקל בזה, שכן מדוע יתיר להשתמש בכלי טרף לכתחילה?

עוד בעיה ישנה בכלים הללו, שמן הסתם לא טבלו אותם למרות שיוצרו על ידי גויים, וכבר למדנו (לעיל לא, ח) שלדעת רוב הפוסקים אסור מדברי חכמים לאכול בכלים שלא הוטבלו אפילו דרך ארעי. אולם כיוון שאלו כלים שנועדו לאירוח במלון או במסעדה, ויש אומרים שאין צריך לטובלם כי לא נועדו לאכילה אלא למסחר, בשעת הדחק אפשר להשתמש בהם. לכן כתבתי למעלה שרק בשעת הדחק אפשר להשתמש בהם. אמנם אם בעל הצימר הוא גוי שאינו חייב להטביל את כליו, וכל הבעיה היא רק מצד שהכלים טרף, גם בשעת הצורך שאינה שעת הדחק אפשר להקל להשתמש בכליו למאכלים קרים.

כלים שאין דרך להכשירם, כדוגמת כלי חרס שנטרפו, אסור להשתמש בהם אפילו דרך ארעי (רמב”ן, ר”ן, ריטב”א, מאירי, מגיד משנה, ש”ך צא, ג; פר”ח צב, א; פרי תואר צא, ב). ההיתר להשתמש בשעת הצורך והדחק בכלי בשרי לחלב קר או להפך, מבואר לעיל כה, ט, 9.

ההלכות בפרק

דילוג לתוכן