ה – הפרישה לווסת שאינו קבוע

אשה שאין לה וסת קבוע צריכה לפרוש בשלוש העונות שבהן יש יותר סיכויים שהווסת שלה יתחיל: א) עונת ההפלגה, ב) עונה בינונית, ג) עונת החודש. את שלוש העונות הללו מחשבים מהווסת האחרון, אבל בזה שלפניו אין מתחשבים (שו”ע קפט, א; רמ”א יג). לעיתים צריכים לחשוש גם לווסת הגוף, היינו סימנים גופניים מובהקים שמופיעים לפני הווסת, כמבואר להלן (הלכה ז).

ביאור שלוש העונות: א) עונת ההפלגה, היינו המרחק שבין הווסת האחרון לזה שקדם לו, משום שלעיתים הווסת מופיע במחזוריות של הפלגה. לדוגמא, אם עברו שלושים וחמישה ימים בין המחזור האחרון לזה שקדם לו, יש סיכוי שכך יהיה גם בפעם הבאה. לפיכך יש לחשב שלושים וחמישה ימים מהמחזור הקודם, ולקיים את עונת הפרישה של ההפלגה. ב) עונה בינונית, היינו שלושים יום אחר הווסת הקודם, משום שמצוי שהווסת מופיע במחזוריות של שלושים יום. בחשבון שלושים יום מחשבים את יום הראייה הקודמת כיום הראשון, ואת היום שבו צריכים לפרוש כיום השלושים. בפועל עונה בינונית יוצאת תמיד לאחר ארבעה שבועות ויום אחד. שאם הווסת הקודם היה ביום ראשון בעונת היום, לאחר ארבעה שבועות ויום, היינו ביום שני בעונת היום, יגיע זמנה של עונה בינונית. ג) עונת החודש, היינו באותו יום ועונה בחודש הבא. משום שלעיתים הווסת מופיע לפי מחזור הלבנה שעל פיו נקבע החודש העברי. לדוגמא, אם בחודש הקודם הווסת הופיע בג’ בחודש, יש לפרוש בחודש הבא בג’ בחודש. יש לציין, שכאשר החודש הקודם היה חסר (29 ימים), ‘עונת החודש’ ו’עונה בינונית’ יחולו באותה העונה. כאשר החודש הקודם היה מלא (30 ימים), ‘עונת החודש’ תגיע יום לאחר ‘עונה בינונית’.

כפי שלמדנו, עונה היא יום או לילה, נמצא שאם הווסת הקודם התחיל ביום, כפי שקורה פעמים רבות, כל שלוש העונות שבהן צריך לפרוש חלות בעונת היום. אם הווסת הקודם התחיל בלילה, כל שלוש העונות חלות בעונת הלילה.

תפריט