יב – מבוגרת

אשה שהגיעה לגיל המעבר, שבו הווסת מפסיק להופיע, ועברו עליה תשעים יום ולא ראתה וסת, בטל ממנה דין פרישה בעונת וסתה. מפני שגם אם תראה וסת, כיוון שהוא כבר לא סדיר, אין זמן שבו ישנה סבירות שתראה את הווסת הבא. אמנם בעת שתראה דם תיטמא ככל הנשים, אולם לא תצטרך לחשב מראייתו עונות שבהן עליהם לפרוש.

אם לאחר שפסקה מלראות תשעים יום חזרה לראות שלושה וסתות במחזוריות קבועה, קבעה לה וסת קבוע (שו”ע קפט, ל-לא). ואם חזר הווסת להופיע בקביעות הקודמת שהיתה לה אפילו פעם אחת, כגון שהיתה רגילה לראות בכל ג’ לחודש ושוב ראתה בג’ בחודש, מיד לאחר פעם אחת, עליה לחזור לחשוש לקביעותה כדין וסת קבוע. שכן התברר שאותה הפסקה של תשעים יום לא היתה ההפסקה שבישרה את ההפסקה הסופית של מחזוריות הווסת.

אם לאחר שפסקה מלראות תשעים יום חזרה לראות שלושה וסתות כל חודש או לכל היותר חודשיים, בלי מחזוריות קבועה, מהופעת המחזור השלישי תתחיל לחשוש לראיותיה כדין וסת שאינו קבוע.[15]


[15]. נדה ט, א-ב: “איזו היא זקנה? כל שעברו עליה שלש עונות [סמוך לזקנתה]. היכי דמי סמוך לזקנתה? אמר רב יהודה: כל שחברותיה אומרות עליה ‘זקנה היא’ (אבל בפניה עוד לא אומרים לה כך כדי שלא לביישה). ורבי שמעון בן לקיש אומר: כל שקורין לה ‘אמא אמא’ ואינה בושה” (היו רגילים לקרוא לזקנה ‘אמא’, וזה שלב מאוחר יותר, שבו כבר אינה מתביישת מכך שקוראים לה ‘אמא’ כפי שהכל היו רגילים לקרוא לזקנות). וכן נפסק בשו”ע קפט, כח-כט. כיום מדדים אלו אינם מקובלים בחברה, ולכן איננו יכולים לקבוע את הדין לפיהם. ויש שרצו לקבוע גיל מדויק להגדרת זקנה (עי’ אוצר ההלכה קפט, קמ). אולם בפועל גיל סיום הווסתות משתנה מאוד מאשה לאשה, ולכן קבעו חכמים את המדד לפי מה שהיה ניכר לחברותיה של האשה ממכלול התנהגותה, חיוניותה והמראה שלה, ולא לפי גיל. למעשה, כיום נשים יכולות לדעת את מצבן ההורמונלי על פי הבדיקות הרפואיות שמתבצעות מעת לעת בקופות החולים, וממילא כל אשה שמבינה שהגיעה לגיל המעבר שבו הווסתות נעשים לא סדירים, ובמשך תשעים יום לא ראתה וסת, אינה צריכה לחשב עוד עונות פרישה.

אם תחזור לראות שלוש פעמים אחת לחודש או לכל היותר חודשיים, בלא מחזוריות קבועה, לאחר הפעם השלישית התברר שווסתה לא פסק, וכיוון שלא קבעה וסת, עליה לחשוש לראיותיה כדין וסת שאינו קבוע (ט”ז קפט, מג; סדרי טהרה לד, חוו”ד לה, סוגה בשושנים). ושלא כסוברים שכל עוד לא קבעה וסת, גם לאחר שלוש פעמים אינה חוששת לווסת שאינו קבוע (ש”ך נקוה”כ קפט, יא; חכמ”א קיב, לז). ולאחר ששוב לא תראה תשעים יום, תחזור לדין מסולקת דמים שאינה צריכה לחשוש לזמני פרישה מראיותיה.

תפריט