יג – הקריאה בטעמים ובניקוד ואיזה טעות מעכבת

פורסם בקטגוריה ד - הלכות קריאת התורה. אפשר להגיע לכאן עם קישור ישיר.
http://ph.yhb.org.il/07-04-13/

כפי שלמדנו (הלכה ו) הקורא צריך להכין את הקריאה היטב, מפני שבספר התורה אין ניקוד וטעמים, והקורא צריך לדעתם על פה, כדי לקרוא במדויק הן את האותיות בנקודותיהן, והן את המילים על פי המנגינה של טעמי המקרא.

בדיעבד, כאשר אין שם מי שיודע לקרוא בטעמים, יקראו בלא טעמים, שאין הקריאה בטעמים מעכבת, ואף יברכו את ברכות התורה על קריאתם (שו"ע קמב, ב). אבל כשיש ביניהם שני אנשים מוזיקליים שמכירים את הטעמים, אפשר שאחד יחזיק בידו ספר מודפס עם טעמים, והוא ילחש על אוזנו של הקורא את מנגינת הקריאה, וכך הקורא בספר התורה הכשר יוכל לקרוא עם טעמים (מ"ב קמב ח). אבל כאמור, אם אינם מסוגלים לכך, יקראו בלא טעמים.

ואם הקורא טעה בניקוד האותיות, אפילו באות אחת, אם זו טעות שגורמת לשינוי במשמעות המילה, מחזירים אותו כדי שיקרא נכון. אך על טעות בניקוד שאיננה משנה את משמעות המילה – אין מחזירים (רמ"א או"ח קמב, א). ויש מדקדקים ומחזירים גם על טעות שאין ממנה שינוי משמעות.

למשל, אם קרא יָשַב במקום יוֹשֵב, יש כאן שינוי משמעות בין עבר להווה. וכן יַעשה בפתח תחת ה'י', במקום יֵעשה בצירי. אבל כשהטעות הדקדוקית אינה משנה את המשמעות, כגון שקרא ידעתם במלעיל במקום ידעתם במלרע, כיון שאין הבדל במשמעות בין הביטוי הנכון לבין הטעות, אין להחזיר על כך את הקורא.

ואפילו אם טעה בטעמים, טעות כזו שגורמת לשינוי בהבנת המשפט, צריך להחזיר על כך את הקורא (מ"ב קמב, ד).

יש טעויות שאין בהם שינוי משמעות, אבל הטועה השמיט או הוסיף אות אחת, כגון שקרא מצריים בשני 'יודים' במקום מצרים ב'יוד' אחת, או קרא הרון במקום אהרון, כלומר השמיט את האות 'א'. יש אומרים שהואיל ואין בכך שינוי משמעות, בדיעבד יצאו ידי חובה ואין צריך לחזור (א"ר, מ"ב קמב, ד). ויש אומרים שהואיל והוסיף או השמיט אות שלימה, חייב לחזור ולתקן את טעותו (פר"ח, ח"א, כה"ח קמב, ב).

פורסם בקטגוריה ד - הלכות קריאת התורה. אפשר להגיע לכאן עם קישור ישיר.

סגור לתגובות.

לרכישת הסדרה - לחצו כאן