ט – בגד אדום וכללי צניעות

יש אומרים שאסור ללבוש בגד אדום, משום שזו דרכם של הגויים ללבוש בגדים אדומים (ב”י ורמ”א ביו”ד קע”ח בשם מהרי”ק שורש פ”ח). אולם מבאר המהרי”ק, שזה שהגויים רגילים ללבוש בגד מסוים, אינו אוסר אותו עלינו, אלא רק אם אותו הבגד מבטא אמונה אלילית או פריצות – חל על לבישתו האיסור “וּבְחֻקֹּתֵיהֶם לֹא תֵלֵכוּ” (ויקרא יח, ג). ומאחר שהצבע האדום מבטא יותר מכל הצבעים את הפריצות והגאווה, לכן יש איסור ללבוש בגדים אדומים, כפי שהגויים לובשים.

יתכן שהסיבה לכך שהצבע האדום נחשב אצל הגויים לצבע שמסמל את הפריצות, משום שזה הוא צבעו של הדם, וממילא גם צבעם של האיברים הפנימיים ושל המקומות האינטימיים שבגוף. ובלבישת בגד אדום רצו להבליט כלפי חוץ, בעזות ובפריצות, את הצדדים האינטימיים שמדרך הטבע מכוסים ומוסתרים. בנוסף לכך הצבע האדום רומז לרצח ושפיכת דם (וזה צבעו של אֱדוֹם, עי’ רמב”ן ויקרא טז, ח).

אולם יש אחרונים שסוברים שאין כיום איסור ללבוש בגדים אדומים, משום שלדעתם רק כאשר נהגו הגויים ללכת בבגדים אדומים, חל האיסור לנהוג כמנהגם. אבל, מאחר שהיום אין מנהג מובהק של גויים ללכת בבגדים אדומים, אין בזה איסור, וכך הורה אחד מגדולי הפוסקים שחי לפני יותר ממאה שנה, הרב הגאון יצחק אלחנן מקובנא (עי’ דרכי תשובה קע”ח ס”ק ט”ז).

לסיכום, לדעת הרבה פוסקים גם כיום יש איסור ללבוש בגדים אדומים. והאיסור כאשר כל הבגד או רובו הבולט בצבע אדום, אבל בגד שרק מיעוטו צבוע באדום, מותר לדעת כל הפוסקים. וכן מותר לדעת כל הפוסקים ללבוש בגד שצבעו לא ממש אדום, כגון ורוד או בורדו. ויש פוסקים שמקילים בזמננו, ללבוש אפילו בגד אדום לגמרי, והרוצים להקל יש להם על מה לסמוך, ולכתחילה ראוי לנהוג כדעת המחמירים.

כאן המקום לבאר, שהכלל היסודי של הלכות צניעות הוא, שלא למשוך תשומת לב מוגזמת. כלל זה נכון לכל אדם, גברים ונשים כאחד. ולכן לא מספיק לשמור על גדרי ההלכה החיצוניים, כי יכולה אשה לשמור מבחינה חיצונית על כל הלכות הצניעות אולם לבושה והתנהגותה לא יהיו צנועים. אמנם במסגרת ההופעה הצנועה, אין פסול בכך שאשה תיראה יפה, להיפך, ראוי לכל בחורה ואשה לטפח את הופעתה ולבטא את יופייה. אבל יופי זה צריך להיות עדין ומופנם מעט, המשדר נעימות, נאמנות וטוב לב, ולא יופי המושך מבחינה מינית ומשדר התגרות ומוחצנות.

ההלכות בפרק

דילוג לתוכן