יז – אמירת דברים שבקדושה

כבר הזכרנו את מאמר חכמים (ברכות כד, א): “שיער באשה ערווה”. שתי משמעויות לדבריהם: ראשית, שעל כל אשה נשואה לכסות את ראשה. שנית, שאם אינה מכסה את ראשה, אסור לגברים שרואים אותה לומר דברים שבקדושה.

בדורות האחרונים נשים רבות אינן מקפידות על כיסוי שערות ראשן. עובדה זו אינה משנה את הדין היסודי, וההלכה המחייבת נשים נשואות לכסות את ראשן נשארה במקומה. אולם השאלה, האם מותר לומר דברים שבקדושה בשעה שרואים נשים ללא כיסוי ראש. שאלה זו מתעוררת למשל בעת חתונה, שפעמים נמצאות סביב החופה נשים שאינן מכסות את ראשן, והשאלה האם הרב שעורך את החופה יכול לומר כנגדן את ברכות החתונה. וכן לפעמים בשבת בעת הקידוש נמצאות נשים שאינן מכסות ראשן, והשאלה האם מותר לומר מולן את הקידוש.

יש אומרים, שגם כאשר נשים רבות נוהגות ללכת ללא כיסוי ראש, עדיין אסור לומר מולן דברים שבקדושה. ואם יעמדו מול עורך החופה נשים שאינן מכסות את ראשן, עורך החופה יצטרך לעצום את עיניו, או לנעוץ מבטו בסידור בלבד, ורק באופן זה יוכל לברך את ברכות החתונה (מ”ב עה, י).

ויש אומרים, שהואיל ורגילים לראות נשים ללא כיסוי ראש, אין ראייתן נחשבת דבר חריג שמפריע לכוונה הנצרכת בעת אמירת דברים שבקדושה, ולכן מותר לומר בפניהן דברים שבקדושה בלא צורך לעצום את העיניים. וכן מורים רבים מהפוסקים האחרונים (ערוה”ש עה, ז; בן איש חי בא יב, אג”מ או”ח א, מד).

חשוב לציין, שלדעת רובם המכריע של הפוסקים, רק לגבי שיער נאמרה הקלה זו, אולם לגבי מקומות המכוסים שבגוף האשה, גם אם כל הנשים יתרגלו ללכת ללא שרוולים וללא חצאיות עד הברכיים, עדיין יהיה אסור לומר בפניהן דברים שבקדושה. מפני שיש הבדל בין חובת כיסוי שיער הראש לכיסוי השוק והזרוע, שאת שיער הראש רק נשים נשואות חייבות לכסות, ואילו את הזרוע והשוק, חייבות הבנות לכסות כבר מגיל צעיר. ולכן, אם עומדות מול עורך החופה נשים שאינן מכסות את גופן כהלכה, אסור לו לומר מולן את ברכות החתונה, ועליו לסובב את גופו באופן כזה שלא יראה אותן. ואם מכל צדדיו עומדות נשים שאינן לבושות כהלכה, בשעת הדחק יוכל להקל ולעצום את עיניו, או שיביט בסידור כך שלא יראה אותן כלל, וכך יוכל לומר את ברכות החתונה (שו”ע או”ח עה, ו; מ”ב כט).

תפריט ההלכות בפרק

תפריט הפרקים בספר

ההלכות בפרק

דילוג לתוכן