יג – שמיעת זמרות דרך מכשירים אלקטרוניים

שאלה: האם מותר לשמוע שירת נשים דרך מכשירים אלקטרוניים?

תשובה: נחלקו בזה הפוסקים, ושורש הספק תלוי בשאלה מהי מהות האיסור של שמיעת קול אשה, האם עצם שמיעת קול שירת אשה אסור מפני שהוא עלול ליצור אווירה לא צנועה והרהורי עבירה, ואזי גם על מכשיר אלקטרוני יתכן שיש איסור. או שהחשש הוא שמא מתוך שמיעת קול שירתה תיווצר בין האשה ששרה לזה ששומעה קירבה מוגזמת ועל ידי כך ישנו חשש שיגיעו למצבים לא צנועים ואף לגילוי עריות. שלוש דעות עיקריות יש בנושא זה:

לדעה הראשונה, גם שמיעת קול שירת אשה דרך מכשיר אלקטרוני אסורה, מפני שעצם ההנאה מקול של אשה זרה היא האסורה, ולכן אין זה משנה כיצד קולה מגיע, בדרך טבעית או דרך מכשיר אלקטרוני (חלקת יעקב או”ח קסג; שבט הלוי ג, קפא; אז נדברו ח”ו סט, ח).

לדעה השנייה, אין איסור לשמוע קול שירת אישה, כאשר השומע אינו רואה את הזמרת ואינו מכיר אותה. כי רק שמיעת שירה של אשה מוכרת עלולה לעורר הרהורי עבירה, אבל שמיעת קול אשה שאינה מוכרת, אינה יוצרת קרבה לשום אשה, וממילא אינה גורמת להרהורים, ואין בזה איסור.[5]

לדעה השלישית, האיסור הוא רק לשמוע קול שירה טבעי של אשה ולא קול הקלטה שלה. אמנם כאשר השמיעה גורמת להרהורי עבירה – הדבר אסור, כמו כל דבר שגורם להרהורי עבירה.

למעשה, מאחר שיסוד האיסור מדברי חכמים, וכלל ידוע הוא שבספק בדברי חכמים הולכים אחר המיקל, הרוצים להקל ולשמוע קול שירת נשים דרך מכשיר אלקטרוני, יש להם על מה לסמוך. וכעיקרון לדעה המקילה יהיה מותר גם לצפות בשירת נשים דרך מכשיר אלקטרוני, שכן האיסור הוא שמיעה של הופעה חיה ולא הקלטה שיכולה להיות גם מלפני עשרות שנים. וככל שמכירים פחות את הזמרת או שמדובר על הקלטה שהתקיימה לפני שנים רבות יותר, כך ההיתר מוסכם יותר. אמנם כאשר הצפייה מעוררת אצל הצופה הרהורי עבירה, היא אסורה עליו.[6]


[5]. בעלי הדעה השנייה המתירים לשמוע שירת נשים דרך רדיו: שו”ת מערכי לב (צירלסון, או”ח ה); אור לציון (ב, ו, יג); עשה לך רב (א, כח); יבי”א א, ו. ובשו”ת בית דוד (לייטער, א, קפח) כתב שיש למיקל על מה לסמוך, וכ”כ בשו”ת בית שערים (או”ח לג) מדינא, אבל כתב שהדבר מכוער, וכ”כ משנה הלכות ה, רכד. לדעתם, מי שראה כבר פעם אחת את הזמרת, אסור לו לשמוע את קולה דרך הרדיו. ולדעת יבי”א ח”ט קח, מג, גם למי שראה את תמונתה מותר, ורק למי שיודעה ומכירה ויש לו רעות עמה – אסור.

[6]. יש שהתירו לשמוע קול שירת אשה גם למי שמכיר אותה אישית, הואיל ואין זה קולה אלא קול היוצא ממכשיר כדוגמת קולה. וכן מובא ביבי”א ח”ט קח, מג, מספר ישיב משה (טורצקי עמ’ יד) בשם הרב אלישיב. וכ”כ בבני בנים (ח”ד, ז, ו). כיוצא בזה מובא בשם רשז”א בהליכות שלמה (תפילה כ, יב), ששמיעת קול זמר מתוך הקלטה אין בו משום ערווה, אבל יש חשש הרהור. וכתב שם שכל זה בהקלטה אבל אם היא שרה עכשיו, אפילו שהשמיעה היא דרך מכשירים חשמליים, נחשב ערווה ואסור. (יש מקום לומר שאולי חלק מהרבנים שהחמירו בשמיעה ממכשיר כדעה הראשונה או למי שראה את תמונת הזמרת כדברי חלק מבעלי הדעה השנייה, החמירו כאשר הקלטות היו נדירות, ובשמיעתן היה צד של פריצת גדר. אבל במצב שהקלטות נעשו שכיחות, והתמונות נפוצות, וחלקן מלפני שנים רבות, היו מקילים כריש”א ורשז”א).

עיקרון זה חל גם על צפייה של שירה דרך המחשב או הפלאון. שכן יסוד האיסור שמא ייווצר קשר בין השומע לזמרת, שפעמים רבות היו רגילים לזמר יחד עם יין, כידוע מאיסור זמרה (עי’ סוטה מח, א; גיטין ז, א; תוס’ שם ורמב”ם תעניות ה, יד), וכיוון שמדובר על הקלטה, אין אפשרות להגיע למגע בין השומע לזמרת. וככל שעוברות השנים, יש יותר הקלטות משנים עברו, חלקן מזמרות צעירות שהפכו למבוגרות, או מבוגרות שנעשו קשישות, וחלק כבר אינן בחיים, כך שהצפייה היא במוצג ולא באדם. ולכן כל זמן שהצפייה אינה גורמת להרהורי עבירה לדעה המקילה אין איסור (בהגדרת הרהורי עבירה עי’ בפנה”ל שמחת הבית וברכתו ד, ו).

תפריט ההלכות בפרק

תפריט הפרקים בספר

ההלכות בפרק

דילוג לתוכן