חיפוש
סגור את תיבת החיפוש

פניני הלכה

י – גיורים לכתחילה וגיורים בדיעבד

אף שככלל תהליך קיבוץ וגיור נשמות ישראל שהתפזרו בגויים הוא מורכב, אפשר שיתרחש בקשיים מועטים ואפשר שילוּוה בקשיים מרובים. אפשר שהגיורים יתקיימו כדי להשתתף בייעוד הגדול של עם ישראל לדבוק בה', בתורתו ובמצוותיו, ולהביא ברכה לעולם, וממילא קליטתם תהיה בנחת ובשמחה. ואפשר שיתגיירו ויסתפחו לישראל מתוך מצוקות, גשמיות ורוחניות, וקליטתם תהיה כרוכה בסיבוכים הלכתיים, משפחתיים ולאומיים.

ככל שעם ישראל דבק יותר בה', בתורה, במצוות ובייעודו להביא ברכה לכל משפחות האדמה, כך רבים יותר מתעוררים להתגייר לשם שמיים, ומחישים את בואה של הגאולה. וכאשר ישראל אינם דבקים בה' ובתורתו כראוי, תהליך הצטרפותם של הגרים ארוך, מסובך וקשה, וישראל צריכים לרדת לגלות אחר גלות בין כל העמים כדי לקולטם. אמנם גם בהיות עם ישראל בשפל הגלות, יש צדיקים שמתגיירים לשם שמיים. וככל שישראל דבקים יותר בה' גם בהיותם בגלות, רבים יותר מהגרים מתגיירים לשם שמיים. אולם בפועל, רוב הגרים התגיירו מתוך סיבוכים של קשרי אישות וכיוצא בזה (רמב"ם איסו"ב יג, יח). וכיוון שלא התגיירו לשם שמיים, רבים מהם ומצאצאיהם חזרו לסורם להתבולל בגויים, ורבים אחרים נשארו והחטיאו את ישראל, אולם לבסוף, בתהליך מייסר וארוך, צאצאיהם השתלבו בישראל ותרמו את תרומתם המיוחדת, שבלעדיה עם ישראל אינו יכול להתקדם אל גאולתו.[6]

וכן מצינו בתולדות ישראל, שהיו גרים שהתגיירו לשם שמיים, כיתרו, רחב ואונקלוס הגר (להלן פרק ב). מנגד, גרים רבים התגיירו מתוך לחץ, וגיורם היה מלוּוה בבעיות קשות. כדוגמת הגבעונים והשומרונים שהתגיירו מחמת פחד, ולכן רק חלק מזרעם זכה להשתלב בישראל, ורובם לא השתלבו בישראל, עד שהורו חכמים שלא להתחתן בהם. הגבעונים מפני שנהגו באכזריות שלא כדרך ישראל (להלן ג, ה-ח), והשומרונים מפני שהמשיכו לעבוד עבודה זרה, והפריעו לבניין בית המקדש, ולימים אף בגדו ביהודים וחברו לרומאים שהחריבו את בית המקדש ואת הארץ. ועדיין להלכה הם נחשבו יהודים, שאם התחתנו עם יהודי, נישואיהם תקפים (להלן ג, ט-י).

כמו כן, גיורים רבים נעשו בעקבות סיבוכי החיים, כדוגמת עבדים ושפחות שבעת שנקנו היו צריכים להסכים לקבל עול מצוות במילה ובטבילה. וכאשר הם או צאצאיהם השתחררו, הפכו בכך ליהודים גמורים בלי שיש לבית הדין יכולת לסרב לקבלם (להלן ג, טו-טז). וכן היו נשים שהצטרפו לעם ישראל כשבויות מלחמה על פי דין 'אשת יפת תואר'. כל הגיורים הללו, שלא נעשו לשם שמיים, היו כרוכים בסיבוכים ובייסורים, אולם אחר הכל, גם מהם צמחה ברכה (להלן ג, יז-יח).


[6]. ירושלמי ברכות ב, ח: "בשעה שישראל עושים רצונו של הקב"ה, מחזר בכל העולם כולו ורואה אי זה צדיק באומות העולם ומביאו ומדבקו לישראל, כגון יתרו ורחב". שיר השירים רבה (פרק א' ב, ג): "אמרו ישראל לפני הקב"ה: ריבונו של עולם, ממה שאתה מביא אורה לעולם, שמך מתגדל בעולם, ומה היא האורה – גאולה, שבשעה שאתה מביא לנו אורה – הרבה גרים באים ומתגיירים ונוספים עלינו, כגון יתרו ורחב… בשעה שעשה הקב"ה נס לחנניה, מישאל ועזריה – הרבה גרים נתגיירו". וכדוגמת ה'ערב רב' שהצטרפו לישראל בעקבות גאולתם משעבוד מצרים (להלן ג, א-ב). אמנם הזהירו חכמים, שאין לקבל גרים בעת שישראל ברווחה, אולם הכוונה שאין לקבלם בלא בדיקת המניע שלהם, שרק אם הוא לשם שמיים, יש לקבלם (עי' יבמות כד, ב, ועי' תוס' 'לא').

גם בהיות ישראל בגלות, כאשר הם מכבדים את התורה, ניתן לצפות שיהיו יותר יראי שמיים שיתגיירו, וכשלא התגיירו היתה נגדם טענה, כמובא בברכות יז, ב: "אמר רב אשי: בני מתא מחסיא אבירי לב נינהו, דקא חזו יקרא דאורייתא תרי זמני בשתא, ולא קמגייר גיורא מינייהו". רש"י: "שהיו נאספים שם ישראל באדר לשמוע בהלכות הפסח מדרש דרב אשי, ובאלול לשמוע הלכות החג".

תפריט