יא – גילוח זקן בשלושת השבועות

פורסם בקטגוריה ח - מנהגי שלושת השבועות. אפשר להגיע לכאן עם קישור ישיר.
http://ph.yhb.org.il/05-08-11/

כפי שלמדנו, מנהג האשכנזים וחלק מהספרדים, שלא להסתפר בכל שלושת השבועות, אולם לגבי גילוח הזקן התעוררה שאלה.

לדעת הרבה פוסקים אין הבדל בין תספורת לגילוח, ושניהם אסורים במשך כל שלושת השבועות (כה"ח תקנא, סו; תצג, יט). וכן נוהגים רוב בחורי הישיבות והמדקדקים במצוות.

אולם יש סוברים שלכתחילה ראוי להתגלח בכל ערב שבת בשבתות שלפני ראש חודש אב (עפ"י מ"א ופמ"ג). ויש שהתירו להתגלח כל יום עד ראש חודש אב, הואיל ואין בזה שמחה, וכל המנהג שלא להסתפר נוגע לתספורת שיש בה חגיגיות מסוימת ולא לגילוח שאין בו שום חגיגיות אלא רק הסרת ניוול. והמיקל בזה יש לו על מי לסמוך ואין למחות בידו. ובמיוחד שכיום חיים בארץ בני כל העדות, ורבים מהספרדים מקילים בזה. וכשיש ספק באשר למנהג אשכנז, אפשר להתחשב במנהג הספרדים. למעשה, נכון שכל אדם ינהג כאביו, בין להקל ובין להחמיר, שאם לא כן נמצא שהוא פוגע בכבודו.

אמנם מראש חודש אב, ואפילו לקראת שבת חזון, ברור שעל פי מנהג אשכנז וחלק מהספרדים אין להתגלח.

בשבוע שחל בו תשעה באב, לכל הדעות והמנהגים, אסור להסתפר ואין היתר להתגלח.7


  1. לגבי גילוח בשלושת השבועות. למנהג אשכנזים, עיין במ"א תקנא, יד, שכתב בשם הגהות אשרי, שאין להסתפר אפילו לפני שבת הואיל ואין רגילים להסתפר כל שבוע, משמע מזה שהרגילים להתגלח רשאים להתגלח לכבוד שבת. וכ"כ הפמ"ג א"א י"ד, שלפני ר"ח אב מותר להסתפר לכבוד שבת. ואמנם המטה יהודה ד' החמיר, אבל בגילוח, שאם לא יתגלח יראה בניוול בשבת, נראה יותר כפמ"ג. ועוד עיין בבאו"ה תקנא, ג, שמשמע מהירושלמי שמותר לכבוד שבת אפילו בתשעת הימים, וכ"כ הגרע"א. עוד סברה להיתר, שלרגילים להתגלח יש בדרך כלל צער רב כשאינם מתגלחים כמה ימים, ואולי זה דומה לתספורת השפם שמפריע לאכילה, וכהיתר לסוך בתשעה באב למי שיש חטטין בראשו (שו"ע תקנד, טו), וכפי ששמעתי שמותר לגזור שערות שגורמות לפצעים או כאבי ראש. ובספר 'נפש הרב' לרב שכטר עמ' קצא, כתב בשם הרב סלובייצ'יק, שמנהג שלושת השבועות כדין אבלות שנה, שנוהגים להתגלח; ומנהג תשעת הימים כמנהג אבלות שלושים, שאסור להתגלח; ובתשעה באב נוהגים כמו באבלות שבעה. לפי זה היקל להתגלח בכל יום עד ר"ח אב, מפני שיש בזה ניוול. ועיין בצהר ח"ג עמ' 39 קושיות על שיטתו, אך אפשר לדחותן. ועיין בשו"ת נר עזרא ח"ב עמ' קנה-קנח, שמסיק להקל להתגלח לקראת שבת, וכתב שכן דעת הרב מן ההר והרב ליכטנשטיין.

    אמנם רבים מחמירים שלא להתגלח כלל, וכ"כ בכה"ח תקנא, סו. ובתצג, יט, כתב עפ"י אחרונים, שבמקום הפסד פרנסה מותר להתגלח. וכן נוהגים רוב המדקדקים במצוות. גם באג"מ או"ח ד, קב, התיר להתגלח רק במקום שיש הפסד ממון.

    ונלענ"ד שמעיקר הדין נכון גם למנהג אשכנז להתגלח בכל ערב שבת עד ר"ח אב, אבל בימות החול כשאין קושי טוב להחמיר, והמיקל יש לו על מי לסמוך. וכן לצורך פרנסה אפשר להקל. ומר"ח אב ראוי להחמיר גם בימות החול וגם בערב שבת. ואף שלכאורה אפשר לטעון שצריך להתגלח לכבוד השבת, וכן משמע מהירושלמי ורע"א שהובאו בבאו"ה תקנא, ג. מ"מ כבר מצינו בראשונים (כל בו, והובא בב"י תקנא, ד) שנהגו שלא להתגלח לפני שבת חזון כדי להגיע לתשעה באב כאבלים, ומצינו שהמנהג הרווח באשכנז היה שלא ללבוש בגדי שבת בשבת חזון, כמבואר ברמ"א תקנא, ב. ואף שאין נוהגים כן, מ"מ אפשר ללמוד מזה שמנהג אשכנז שלא לדקדק כל כך בכבוד שבת חזון. לכן בתשעת הימים נכון יותר שלא להתגלח לפני שבת. ונלענ"ד שראוי להמליץ גם לספרדים שלא להתגלח בתשעת הימים. ראשית, כך הדין לאלה שהחמירו בתספורת בכל שלושת השבועות (מנהג מרוקו וג'רבא והנוהגים עפ"י האר"י, ולמנהג תוניס ואלג'יר אין מסתפרים מר"ח). בנוסף לכך, מצינו שכך היה מנהג ספרד, כמובא בכלבו (לר' אהרן מלוניל שבפרובנס) שצריך להגיע לט' באב בניוול. וכיום סימן האבלות הנפוץ הוא אי הגילוח, ומאידך בגילוח יש ביטוי מוחשי שאין כאן אבלות, ולכן נכון להראות סימן אבלות בתשעת הימים ותשעה באב. ועוד, שראוי כשאפשר למעט המחלוקת. וכמה ממחברי דורנו כתבו שטוב שספרדים שלומדים בישיבות אשכנזיות יחמירו כאשכנזים (יחו"ד ד, לו). ואמנם ישיבותינו אינן מוגדרות כיום כאשכנזיות אלא של בני כל העדות, אולם כשאפשר עדיף שלא להרבות בחילוקי מנהגים. ולכן לעניין גילוח לקראת שבת שלפני ר"ח עדיף לנטות למנהג רוב הספרדים שמתגלחים בשלושת השבועות, ובגילוח שבתשעת הימים עדיף לנטות למנהג אשכנז וחלק מהספרדים שאינם מתגלחים. אמנם הרוצה לסמוך על הסברה שבבאו"ה ועל מנהג חלק מהספרדים שמקילים להתגלח לקראת שבת חזון – אין למחות בידו. ובשבוע שחל בו תשעה באב לכל המנהגים אסור להתגלח.

    למעשה, שמעתי הדרכה נכונה מהרב רבינוביץ, ראש ישיבת מעלה אדומים, שכל אדם ינהג כאביו, שלא יהיה האב מגולח והבן לא או להיפך, מפני שעלולה להיות בזה פגיעה בכבוד האב. ע"כ. עוד ראוי להוסיף, שכאשר האב נהג להחמיר, יש לחוש שאם הבן יתגלח ייראה כמי שמיקל מטעמי נוחות ולא משום כבוד השבת, ותהיה בכך פגיעה בכבוד שמים. ועוד שאין להתעלם מהעובדה שמי שאינו מתגלח שלושה שבועות, מראה בעצמו ששמירת המנהגים חשובה לו מאוד, ויש בכך צד של קידוש השם. ועיין לעיל ג, ז, 9.

פורסם בקטגוריה ח - מנהגי שלושת השבועות. אפשר להגיע לכאן עם קישור ישיר.

סגור לתגובות.

לרכישת הסדרה - לחצו כאן