יב – קלחי תירס, תות שדה ובצל ירוק

קלחי תירס: לדעת המחמירים אסור לאכול את הגרעינים בעודם על הקלח, הואיל ולעיתים נחבאים ביניהם שרצים זעירים (תריפס), והדרך היחידה לאוכלם מגידול רגיל, לחתוך את גרעיני התירס מהקלח ולשוטפם כדי להבטיח שאין ביניהם שרצים זעירים. אולם לפי כללי ההלכה וגם לפי דרך האמצע, כיוון שאדם רגיל אינו רואה אותם, וספק אם הם נמצאים, ובנוסף לכך הם עוברים בישול, מספיק לשטוף את הקלח.[17]

עלי בצל ירוק וכרתי: לדעת המחמירים יש לחתוך כל עלה לשניים, להשרותו במים עם סבון ולשוטפו תוך שפשופו לכל אורכו, מפני שרצים זעירים שלעיתים מצויים בו. ולפי כללי ההלכה, אין לחשוש לשרצים הזעירים שאדם רגיל אינו רואה. ולדרך האמצע, יש לחתוך כשלושה ס”מ ממקום החיבור שבין הבצל לעלה ולזורקו, שבאזור זה החשש גדול יותר, ואת שאר העלים לפרק ולהשרות במים עם חומר ממוסס ולשטוף, בלא לחתוך כל עלה לשניים.

בתות שדה ישנן לעיתים אקריות זעירות, שקוטרן כשליש מילימטר, הנחבאות בגומות הגרעינים הזעירים שעל קליפתם. לדעת המחמירים אסור לאכול תותי שדה מגידול רגיל, אלא אם כן מקלפים את קליפתם, או משרים אותם במים עם חומר ממוסס, ושוטפים אותם תוך הברשה יסודית של קליפתם. אולם לפי כללי ההלכה, כיוון שאדם רגיל אינו רואה את האקריות הזעירות הללו, אין צריך לחפש אחריהן. ולפי דרך האמצע, יש לחתוך את מקום החיבור של התות לענף, להשרותם במים עם חומר ממוסס ולשוטפם היטב. וכך יש לעשות גם בפטל ובתות עץ.[18]


[17]. החרקים המצויים בתירס הם תריפס, שבתחילה צבעם בהיר ובהתבגרותם כהה, אורכם בין חצי מ”מ למ”מ אחד. בקיץ הם יותר שכיחים. על פי מה שלמדנו בהערה 6 בסוגיית ‘מיעוט המצוי’: לדעת המקילים, בחורף הם לא מגיעים ל’מיעוט המצוי’, ובקיץ לעיתים מגיעים. ולדעת המחמירים, בחורף הם מגיעים ל’מיעוט המצוי’ ובקיץ אף לרוב. אלא שמדובר בשרצים זעירים שאינם ניכרים לעין הרואה במבט רגיל, וכפי שלמדנו (בהלכה ז) אין צריך לבדוק אחריהם. וגם לפי דרך האמצע אפשר לאוכלם אחר שטיפה בלבד, הואיל וממילא הם מתבשלים, ומצטרף עוד ספק, שאולי בבישול נימוחו וירדו ממדרגת בריה ובטלים בשישים (כדברי הרשב”א המובאים בהערה 7).

[18]. בתות שדה המחמירים מצאו לעיתים ‘אקרית אדומה’ (עכבישון זעיר), שגודלה כשליש מילימטר, ואף פרסמו זאת בסרטונים בהגדלה. אולם כמעט כל האנשים שחיפשו אקרית על תות, לא מצאוה. ורק עם תאורה מיוחדת, לעיתים רואים אותן. לפיכך, אין חובה לחשוש להן. אמנם כיוון שממילא טוב לנקות את הפירות, לדרך האמצע טוב לעשות זאת.

ההלכות בפרק

דילוג לתוכן