יז – בשר

תולעים שמצויות בבשר בהמה או חיה בעודן חיות, או בבשר עוף בעודו חי – אסורות. שאם חדרו מבחוץ, הרי שכבר בהיותן בחוץ נאסרו כיוון ששרצו על הארץ. ואם התפתחו בבשר – כשם שאסור לאכול מהבשר בלא שחיטה, כך אסור לאכול תולעים שהתפתחו בו. וגם לאחר השחיטה התולעים נותרו באיסורן, כי השחיטה מתירה רק את בשר הבהמה והחיה והעוף ולא את התולעים שבבשר.

אבל אין איסור בתולעים שהתפתחו בבשר בהמה, חיה ועוף לאחר שחיטתם, שדינן כדין תולעים שהתפתחו בפירות תלושים, שכל זמן שלא פרשו – אין בהן איסור (לעיל הלכה ג). וכן דין תולעים שהתפתחו בגבינה, שכל זמן שלא פרשו ממנה – אין בהן איסור. אמנם כל אימת שיש מהן תחושת מיאוס אסור לאוכלן מחמת איסור 'בל תשקצו' (לעיל הלכה ב).[22]

הבשר שמשווק בחנויות אמינות נקי משרצים, מפני שההקפדה על הוראות הניקיון והבריאות למניעת סכנת מחלות וזיהומים, מונעת גם התפתחות שרצים שבבשר. אולם בעת הכנת הבשר במטבח והגשתו צריך לשומרו משרצים וזבובים. במטבחים גדולים רצוי להתקין רשתות ומלכודות זבובים ויתושים, כדי למנוע התלעה של הבשר ושאר המאכלים.[23]


[22].. כן מבואר בחולין סז, ב, וכדעת רובם המכריע של הראשונים, וכ"כ רי"ף, רשב"א, רא"ש, רא"ה, ר"ן, רמ"א, וכן הדעה העיקרית בשו"ע פד, טז. ולדעתם בדג מקילים אף בתולעים שהתפתחו בו בעודו חי (כפי שיבואר בהלכה הבאה). תולעים אלו מתפתחות בבשר מביצים ששרצים הטילו לתוך בשר בעלי חיים או מביצי שרצים שהם בולעים, או מזחלים או משרצים זעירים שאינם נראים לעין שחודרים לבשר ומתפתחים בו. אמנם הרמב"ם (מאכ"א ב, יז), והתרומה, מחמירים בשני דינים: א' בתולעים שהתפתחו בבשר בהמה וחיה אחר שחיטה. ב' בתולעים שהתפתחו בדגים חיים, או מפני שאלו תולעים שהתחילו להתפתח במים ומשם חדרו לבשר הדג, או מפני שדין דג חי כדין פירות מחוברים שהתולעים שגדלים בהם נחשבים כשורצים במים.

נחלקו הפוסקים לגבי תולעים שגדלו בבשר שחוט, בגבינה ובדג, ופרשו מהם. י"א שגם לאחר שפרשו לגמרי מותרות, כי רק בדבר שגידולו בקרקע השריצה אוסרת (ראבי"ה). וי"א שבעודן בקערה מותרות, וכשיצאו ממנה אסורות משום מראית עין (רמ"א, ש"ך מו). וי"א שרק בעודן על הדג והגבינה כשרות, אבל כשפרשו מהם, אפילו בתוך הקערה, נאסרו מהתורה, הואיל ושרצו על הארץ (לבוש, פר"ח, פרי תואר, ערוה"ש פד, צג).

[23].. בימות הקיץ ישנם זבובים שמסוגלים להריח בשר ממרחק רב, להגיע אליו, להטיל בו ביצים שתוך שעות ספורות יבקעו מהן תולעים. אמנם כל עוד לא יפרשו מהבשר לדעת רובם המכריע של הראשונים לא יהיה בהן איסור שרצים, ולרמב"ם והתרומה, יש בהן איסור. אולם לכל הדעות יש בהן איסור 'בל תשקצו' מפני שהן מאוסות. ויש זבוב גדול שמטיל רימות שמיד רוחשות לתוך הבשר, ונראה שהן אסורות לכל הראשונים גם בלא שפרשו. לפיכך יש להכין את הבשר, הדגים והביצים במקומות נקיים, וכאשר יש חשש שיגיעו אליהם זבובים, יש להקפיד מיד לאחר הכנתם לכסותם בכלי או ניילון.

ההלכות בפרק

דילוג לתוכן