ח – כתם על בגד צבעוני

אם הכתם נמצא על דבר צבעוני, כגון תחתונים צבעוניים, אפילו בצבע בהיר, אין בו איסור. מפני שמהתורה כל דם שיצא בלא הרגשה מותר, וכאשר חכמים אסרו כתמים, אסרו אותם בתנאי שניתן להבחין אם הם בצבע דם טמא או דם טהור. וכיוון שעל דבר צבוע, ואפילו הוא בהיר, לא ניתן היה להבחין בהבדל הדק שבין דם טמא לטהור, לא אסרו כתמים על בגדים צבעוניים.

נמצא הכתם על בגד לבן שיש עליו דוגמאות או פסים צבעוניים, מה שעל הצבע אינו מצטרף, ורק אם יש בכתם שעל החלק הלבן יותר משיעור גריס – טמא.

כדי להימנע מטומאת כתמים, נכון לאשה להקפיד ללבוש בימי טהרתה תחתונים צבעוניים (רמב”ם, רמ”א קצ, י). אמנם בשבעת הנקיים מנהג כשר ללבוש לבנים (רמ”א קצו, ג). אבל אשה שחוששת שמא תראה כתמים מחמת פצעים או התקן תוך רחמי או כדורים הורמונליים וכיוצא בזה, גם בשבעת הנקיים תלבש תחתונים צבעוניים, הואיל ואין חובה ללבוש לבנים (כמבואר להלן ד, ט).[8]


[8]. נדה סא, ב: “תנו רבנן: בגד צבוע – מטמא משום כתם, רבי נתן בר יוסף אומר: אינו מטמא משום כתם, שלא תקנו בגדי צבעונין לאשה אלא להקל על כתמיהן. תקנו? מאי תקנינהו? אלא שלא הותרו בגדי צבעונין לאשה (בגזירות החורבן אסרו בגדים בצבעים משמחים וחזרו והתירום) אלא להקל על כתמיהן”. הרמב”ן פסק להחמיר כתנא קמא, ובדגול מרבבה קצ, י, חשש לדעתו. מנגד, רמב”ם, רא”ש, אשכול, מאירי ורבנו ירוחם, הקילו. וכן נפסק בטור ושו”ע קצ, י. ובחת”ס יו”ד קסא, החמיר בבגד צמוד לגוף. אולם רובם המכריע של הפוסקים הקילו (תשובה מאהבה א, קסג; רש”ק, מהרש”ם ועוד). וכן הלכה, כפי הכלל שבדיני כתמים הלכה כמקילים, קל וחומר כשהם הרוב.

כתבו האחרונים שכל גווני הצבעים בכלל בגד צבעוני (מעיל צדקה סב; חכמ”א קיג, ט; שועה”ר קצ, כג). יש אומרים שאם הצבע בהיר מאוד, הוא נחשב כלבן, והכתם שעליו אוסר (שבט הלוי ב, פז). אולם רבים מקילים גם בבהיר מאוד (ציץ אליעזר ו, כג, ט; טה”ב ח, ו). וכן הלכה, שכן יסוד היתר כתמים על בגד צבעוני, שבזמן שהבחינו בין דם טמא לדם טהור – כאשר היה גוון נוסף כבר לא יכלו להבחין ביניהם, וממילא כשגזרו חכמים על כתמים לא גזרו על בגד עם צבע (שו”ת בית שערים רסא; חשב האפוד ב, צב).

היו על הבגד הלבן פסים צבעוניים, מחשבים את הכתם שעל השטח הלבן, ואף מצרפים שני חלקים משני צידי הפס הצבעוני, ואינו חוצץ ביניהם כל זמן שניכר שהוא כתם אחד (מעיל צדקה סב, חכמ”א קיג, י; פת”ש קצ, כ; ערוה”ש מד. ושלא כחוו”ד ודעימיה שהחמירו להחשיב גם את החלק הצבוע).

אשה שרואה דם שלא בימי וסתה מחמת נטילת כדורים הורמונליים למניעת היריון, בזמן הנקה או שלא בזמן הנקה, אינה יכולה לתלות דימום זה בפצע, ולכן דינו ככל דם, שבבדיקה פנימית מטמא בכלשהו, ובראייה חיצונית כדין כתמים (דרכי טהרה ז, קו). כדי להימנע מלהיטמא, נוהגים להדריך נשים שנוטלות גלולות ללבוש תחתונים צבעוניים ולמעט בבדיקות פנימיות. (אמנם במנחת שלמה ח”ב עג, א, הסתפק האם דימומים בעקבות נטילת כדורים מטמאים).

תפריט