טו – בשר ויין בשבת חזון ובסעודות מצווה

פורסם בקטגוריה ח - מנהגי שלושת השבועות. אפשר להגיע לכאן עם קישור ישיר.
http://ph.yhb.org.il/05-08-15/

בשבת חזון אוכלים בשר ושותים יין ככל שבתות השנה, שהרי גם כאשר תשעה באב עצמו חל בשבת ונדחה עקב כך ליום ראשון, אוכלים באותה שבת בשר ושותים יין ומעלים על השולחן אפילו כסעודת שלמה בשעתו, שאין אבלות בשבת (שו"ע תקנב, י).

וכן מותר לטעום את תבשילי הבשר שמכינים לכבוד שבת חזון, כדי לבדוק אם צריך להוסיף בהם טעם, שטעימה זו אינה לשם הנאה אלא לצורך מצוות עונג שבת.

וכן מותר לאכול בשר ולשתות יין בסעודות מצווה, כסעודת ברית מילה, פדיון הבן וסיום מסכת. וכן מותר לאכול בשר ולשתות יין בסעודת בר מצווה, ובתנאי שתתקיים ביום הגיעו למצוות (עיין לעיל הלכה ג).

אמנם נחלקו המנהגים בשאלה, כמה אנשים אפשר להזמין לסעודות הללו. יש אומרים, שבכל תשעת הימים צריך לצמצם ולהזמין רק את בעלי השמחה ובנוסף להם מניין אנשים. ויש אומרים, שכל אותם האנשים שהיו מוזמנים לסעודה בזמן אחר מותר להזמין לסעודת מצווה שבתשעת הימים. ולדעת הרמ"א, בתשעת הימים עד שבת חזון יזמינו את כל מי שהיו מזמינים בזמן אחר, ובשבוע שחל בו תשעה באב יזמינו בנוסף לבעלי השמחה רק מניין מצומצם. וההוראה למעשה לפי העניין והצורך.

עוד כתבו האחרונים, שאין לתכנן באופן מיוחד סיומי מסכתות בתשעת הימים כדי להתיר על ידם אכילת בשר ושתיית יין, שאם עושים כן מבטלים בכוונה את אבלות החורבן, אלא רק מי שהזדמן לו כפי סדרו לסיים מסכת בתשעת הימים, ותמיד הוא רגיל לעשות סעודה בסיום כזה, יערוך סעודת סיום גם בתשעת הימים (מ"ב תקנא, עג).11

גם מי שרגיל כל השנה לברך ברכת המזון על כוס יין, בתשעת הימים יברך בלא כוס יין (רמ"א תקנא, י; כה"ח קנב).

יש נוהגים לערוך סעודה בלילה שלפני ברית המילה – אבל אין זו סעודת מצווה, ולכן אסור לאכול בה בשר ולשתות יין.


  1. בעניין כמות המוזמנים, עיין בתורת המועדים ה, מט, שסיכם את שלוש השיטות, ונטה להקל. ובמ"ב עז, ובכה"ח קסה, פרטו שתי שיטות בגדר הזמנה בצמצום: לדעת הלבוש היינו עשרה בנוסף לבעלי השמחה ולקרובים הפסולים לעדות, וכך צריך לנהוג כל תשעת הימים. לעומתו הרמ"א מחמיר רק בשבוע שחל בו, ואז הוא מחמיר יותר, שמלבד בעלי השמחה עצמם יהיה מניין מצומצם בלבד, ובתוך המניין נספרים הקרובים. עוד כתב כה"ח שם עפ"י הבא"ח, שיש נוהגים שלא לאכול בשר ולשתות יין אפילו בסעודת מצווה, אלא אוכלים דגים ושאר משקים כדי שלא להיכנס לספקות את מי אפשר להזמין, ובברהמ"ז של סעודות מצווה ודאי מברכים על היין. ויש נוהגים (חסידי חב"ד) לסיים מסכתות דווקא בתשעת הימים, ומזמינים לסעודת הסיום כמה שיותר אנשים, וסוברים שיש בזה תיקון, להרבות בשמחת התורה ואהבת רעים. אולם לא נתקבלו דבריהם להלכה. ועיין בפס"ת תקנא, לח, והלח"ב ד, נג, ותורת המועדים ה, נב. בפועל, סיום זמן קיץ בישיבות הוא בתשעה באב, לכן יוצא שסיום המסכת של זמן קיץ נופל בתשעת הימים, ואין זה כדי להפר האבלות, ולכן מותר לערוך סעודה מכובדת כראוי לסיום מסכת שעסקו בה זמן שלם.
פורסם בקטגוריה ח - מנהגי שלושת השבועות. אפשר להגיע לכאן עם קישור ישיר.

סגור לתגובות.

לרכישת הסדרה - לחצו כאן