הכלה צריכה להיטהר לקראת חתונתה מדם וסתה, וכן מחשש 'דם חימוד' כפי שנלמד בהלכה הבאה. כדי להתחיל בתהליך הטהרה עליה לבצע בדיקת 'הפסק טהרה' לפחות שמונה ימים לפני החתונה. לאחר מכן, כשתשקע החמה, תתחיל בספירת שבעת הימים הנקיים. במשך שבעת הנקיים על הכלה לבדוק את עצמה בכל יום פעמיים, פעם בבוקר ופעם לפני השקיעה. ואם קשה לה, תבדוק את עצמה בכל יום פעם אחת. אם שכחה ובדקה את עצמה רק פעמיים במשך שבעת הימים, יצאה ידי חובת הבדיקות (כמבואר לעיל ד, ח).
בדיקות הפסק הטהרה ושבעת הנקיים מתקיימות על ידי בד לבן שנקרא 'עד בדיקה', והן נועדו לוודא שאין דימום מהרחם (לעיל ד, ב). בדרך כלל, צריך לקיים בדיקות אלו בעומק הנרתיק ו'בחורים ובסדקים', היינו בכל צידי הנרתיק (לעיל ד, ג). אולם מחמת קרום הבתולים אין אפשרות לכלה לבדוק בתוך הנרתיק אלא רק בפתחו, בלא לגרום לשמץ כאב, כדי שלא ייצא דם מקרום הבתולים.
שבעת הימים מסתיימים בדיוק שבוע לאחר ההפסק, שאם הפסק הטהרה התקיים לקראת סוף יום שלישי, ובליל רביעי התחילה בשבעת הנקיים, כך גם בשבוע הבא שבעת הנקיים יסתיימו בסוף יום שלישי, ומיד לאחר צאת הכוכבים בליל רביעי תוכל לטבול.[3]
