Search
Close this search box.

פניני הלכה

יב – הסרת הבתולים בפעולה רפואית

כאשר החיבור כואב מדי, ולאחר כמה ניסיונות החתן והכלה נוכחים לדעת כי אינם מצליחים לבקוע את קרום הבתולים, מפני שהוא עבה במיוחד או שהם חששנים במיוחד. יש ללכת לרופאה שתפתח את הבתולים בפעולה כירורגית קלה. להלכה, אף שיצא דם מפעולה זו – הכלה אינה נטמאת. מפני שתקנת חכמים היא שהכלה תיטמא מדם בתולים שיצא תוך כדי חיבור, שמא מתוך ההתעוררות שמלווה את החיבור עם החתן, יצא מרחמה גם דם וסת או דם חימוד, אולם במקרה שהבתולים נפתחו בפעולה רפואית אין חשש כזה. לאחר מכן, גם אם הכלה תראה דם בעקבות החיבור, יהיה זה דם מכה שאינו מטמא, הואיל ויצא מהפצע שנותר בנרתיק ולא מהבתולים עצמם.

כמו כן מי שלא הצליחה לבצע את העצה האמורה בסעיף הקודם, תוכל ללכת לרופאה שתבדוק אם קרום הבתולים שלה נפתח לגמרי, ואם תראה שחלקו עוד חוסם את הפתח, תפתח את מה שנותר. ואזי אם בפעם שלאחר מכן הכלה תראה דם לאחר החיבור, ייחשב דם זה לדם פצע, ולא תיטמא ממנו.[15]


[15]. לציץ אליעזר י, כה, יב; ומנח"י ד, נח, גם כאשר רופא הסיר את הבתולים, הדם שיצא מטמא. מנגד, לאג"מ יו"ד א, פז; טה"ב י, ט; ורשז"א בנשמת אברהם קצג, ב, דם בתולים שיצא על ידי רופא בלא חיבור – אינו מטמא. וכיוון שהוא דין דרבנן וסברת המחמירים קשה, יש להקל. כאשר רופא הסיר את הבתולים ובחיבור שלאחר מכן ירד דם, לאג"מ וטה"ב טמאה. אולם נראה שזה שאפשר להיטמא מהבתולים כמה פעמים הוא מפני שכל עוד אינה יודעת שהבתולים נשרו, הדם שיוצא משם הוא בחזקת דם בתולים. כלומר דם מהקרום שעדיין סוגר במידה מסוימת את הפתח. אבל אם רופא הסיר את הבתולים, באופן שהפתח פתוח לגמרי, אם אח"כ ירד דם, כל זמן שאינה בעונת הווסת ואין חשש שהוא דם וסת, יש לתלות שהוא דם פצע מדפנות הנרתיק ולא מהבתולים. ואף שאפשר לטעון שאולי עוד נותרו שיירי בתולים ומהם יצא הדם, כיוון שהוא ספק דרבנן שאולי לא נותר כלום מקרום הבתולים והדם יצא מפצע שבדופן הנרתיק – יש להקל. ומכל מקום, כיוון שנעשתה פעולה רפואית להסרת הבתולים, מן הסתם לא יצא דם, וממילא אפשר שיקנחו את עצמם בבגד כהה, כך שגם אם יצא דם לא יראו אותו, ובזה אולי כולם יסכימו שאפשר להקל.

תפריט

פניני הלכה סט 19 ספרים
לרכישת הספרים לחצו כאן
דילוג לתוכן