יח – דברי תורה שבתפילה וברכת 'שעשה לי כל צרכי'

פורסם בקטגוריה י - הלכות תשעה באב. אפשר להגיע לכאן עם קישור ישיר.
http://ph.yhb.org.il/05-10-18/

רוב הפרקים שאנו אומרים בסדר הקרבנות נקבעו משני טעמים: א) כתחליף לקרבנות וכהכנה לתפילה, ב) כדי שכל יהודי יזכה ללמוד תורה בכל יום – בדברי מקרא, משנה ותלמוד. וממילא בתשעה באב, שאסור ללמוד תורה, מתעוררת שאלה, האם אפשר לומר את הפרקים הללו. לדעת רבים כל מה שהוא חלק מסדר התפילה, עיקר עניינו לצורך התפילה, ועל כן מותר לאומרו גם בתשעה באב, וכך נוהגים ספרדים וחלק מהאשכנזים. ויש אומרים, שלכל אדם מותר לומר בתשעה באב רק את מה שהוא רגיל לומר בכל יום בסדר התפילה, אבל מה שאינו רגיל לומר בסדר הקרבנות, לא יאמר בתשעה באב.22

יש נוהגים לומר בכל יום כמה פרקי תהילים, וכך מסיימים בכל חודש את ספר תהילים. ובתשעה באב, יש אומרים שמותר לומר לאחר חצות את סדר הפרקים היומי, ויש אומרים שנכון לדחות את אמירתם לאחר תשעה באב (מ"ב תקנד, ז; כה"ח כ).23

אחת מברכות השחר היא ברכת 'שעשה לי כל צרכי', ויש בה הודאה על נעילת הנעליים. ואף שאסור לנעול נעליים בתשעה באב ויום הכיפורים, נהגו אשכנזים ומקצת ספרדים לאומרה, מפני שהיא הודאה כללית על מנהגו של עולם, ולא על נעילת הנעליים של אותו היום. ועוד, שגם בימי הצום מותר לנעול נעלי בית שמרגישים בהם את קושי הדרך. ועוד, שבמוצאי הצום נועלים נעליים, ויש אומרים שההודאה שבברכות השחר חלה גם על הלילה. אולם לדעת האר"י, אין לברך ברכה זו בימים אלו, וכך נוהגים רוב הספרדים.24

בליל תשעה באב מותר לומר את כל סדר קריאת שמע שעל המיטה, כי הפסוקים שבו נאמרים כדרך תפילה ולא כדרך לימוד.


  1. בשו"ע תקנד, ג, כתב שמותר לומר את כל סדר היום ואפילו מדרש ר' ישמעאל. וכ"כ בערוה"ש תקנד, ו. והרמ"א תקנט, ד, כתב שאין לומר פיטום הקטורת. ועי' בהלח"ב ז, מד, שפירש שהכוונה לפיטום הקטורת שבסוף התפילה, ועליו אמרו שאין כל אדם רגיל לאומרו. אמנם במ"ב תקנד, ז, משמע שמדובר בפיטום הקטורת שלפני התפילה. ומ"מ משמע מהמ"ב שהכלל הוא, שמה שרגילים לומר בסדר התפילה בכל יום, אפשר לומר גם בתשעה באב. וזו דעת הי"א שכתבתי למעלה. ועי' בפס"ת תקנד, ד; ותורת המועדים ח, יט.
  2. הט"ז התיר לומר שנים מקרא ואחד תרגום של אותו יום, ויש שנהגו לפיו, כמו חסידי חב"ד לעניין חת"ת. אבל רוב ככל האחרונים לא קיבלו את דעתם, כמבואר בשעה"צ תקנד, יא. וכן אין לקרוא בסדר חוק לישראל ומעמדות, כמבואר בברכ"י תקנד, ה, ומ"ב ז. מי שיש לו חולה, מותר לומר עליו תהילים גם לפני חצות, כי הוא לצורך מיוחד (דברי מלכיאל ו, ט; תורת המועדים ח, יט, בסוף ההערה).
  3. לדעת רא"ש, ר"ן וטור או"ח תריג, מברכים 'שעשה לי כל צרכי' ביוה"כ, וכ"כ במ"ב תקנד, לא. ולפי רמב"ם, שאין לברך על דבר שלא נהנה, אין לברך, כמובא בב"י שם. וכן נהג הגר"א. אבל במוצאי הצום בעת שנעל מנעלים בירך (מעשה רב ט). ומנהג האר"י, שככלל מברכים על דברים שלא נהנה מהם (פניני הלכה תפילה ט, ג), אבל בצומות אמר שלא לברך, וכן נוהגים ההולכים אחריו, כמובא בכה"ח מו, יז. וברב פעלים ב, ח, כתב שגם במוצאי הצום לא יברכו. ועי' בהלח"ב ז, לו; ובתורת המועדים י, יד, ושם כתב את ההוראה המקובלת אצל הספרדים שלא לברך בצומות, אבל הוסיף שהמברכים יש להם על מה שיסמוכו, ושאביו הגרע"י נוהג לברך.
פורסם בקטגוריה י - הלכות תשעה באב. אפשר להגיע לכאן עם קישור ישיר.

סגור לתגובות.

לרכישת הסדרה - לחצו כאן